תוכן

ר"א ורבי שמעון באחד בתשרי ראש השנה למעשר בהמה. בט"ו בשבט ראש השנה לאילנות.
הנה אדם עץ השדה [דברים כ' יט'], היינו שבמעשים של אדם יש להבחין בהם ב' דברים:
א) בבחינת אמונה, הנקרא בחינת מצווה, ובחינת מלכות וב"ן. ובחינת בהמה, בהמה גמטריה ב"ן.
ב) בחינת תורה, הנקרא בחינת ז"א, ובחינת מ"ה. ובחינת אדם, שאדם גמטריה מ"ה.
וענין תרומות ומעשרות נותנים דווקא מהרכוש, ממה שהאדם כבר זכה לאיזה רכוש וקנין, ואז שייך, שנותן מזה מעשר. לכן יש מעשר בהמה, היינו הנתנות מבחינת בהמה, שהיא נפש. ויש מפירות האילן, שהוא בחינת אדם. וזמן נתינת המעשרות מתחלת משראו כבר חניטה. או נטיעה, שבטוח שהרוויח, מאז מתחיל לחשוב את. ובירקות אזלינן בתר לקיטה שאין דבר המתקיים. ובאילן בתר חנטה.
דבחינת תורה, אם זוכים לחנטה כבר הוא בטוח שיהיה לו פרות.
מה שאין כן בבחינת אמונה, הוא דווקא בתר לקיטה, משום חדשים לבקרים, שהאמונה צריכים לחדש בכל פעם.
מה שאין כן בחינת תורה: תורה מגנא ומצלי אפילו בעידנא דלא עסיק.
תורה מפוארה בכלי מכוער (תענית ז).
אמונה נקרא כלי מכוער, שכל העולם ממאסין אותה.
קליפה. זה דומה לפירי הנשלח בתוך תיבה, שכל זמן שהוא באמצע הדרך, היא מוכרחת להיות במקום משומר, שלא יתטנף, לכן הקליפה היא שומרת להקדושה.
הופכיות. מצד א' נחוץ לנו כלי קבלה גדולים, מצד שני, אם יש לנו כלי קבלה גדולים, אזי נופלים לבאר שחת. ואם יש לנו כלים דהשפעה, אז לא מסוגלים לקבל שום דבר, משום חסרון הכלי.
ב' עיקרים כוללים:
מצד אחד נראה, כמו שהוא חי ברשות עצמו, והחיים כבר שלו בטבע. וצד שני, אין לו חיים בטבעו ממש, אלא רק בבחינת קנין מלאכתו. ואם ישכח איזה ימים ולא יקנה לו החיים מן החוץ, אזי הוא נופל ומת. וצריך להבין אם הקב"ה רצה לתת לנו חיים, למה לא נתן לנו את החיים בטבע שלנו, אלא שצריכים תמיד לטרוח ולקנות את החיים מהחוץ.
מציאות נמשכת ממידת הדין. לכן, הגם שהוא חי אבל קטן וחלש, ואין לו זכות קיום כלל, משום תיכף שנולד עובר עליו סוד הצמצום. לכן אין לו זכות קיום. ואם המציאות היא על ידי שיתוף מדת הרחמים בדין, וכל מה שנמשך על ידי יגיעה הוא על ידי הנהגה של שיתוף מדה"ר בדין, הנבחן בחינת שכו"ע.
הקליפה שומרת לפרי. היינו שהפרי יבוא למקבל, לכן עד שהאדם יהא ראוי לקבל את העבודה דלהשפיע, אז הקליפה משפעת לו את כוחותיה, בכדי שעל ידיה הוא מקבל הפרי הנקרא קבלה על מנת להשפיע. וכמו שלוקחים את הפרי, אז הנגיעה הראשונה בהפרי היא על ידי הקליפה, כמו כן הלשמה, שנקרא הפרי, מוכרחים לקבל מקודם את השלא לשמה, וההתרגלות בעבודה היא על ידי שלא לשמה, אחרת יכולים לפגום, כעין יודע את ריבונו וכו'.