בני אדם ומלאכים
כי האנשים, שהם נמשכים ממלכות, אם זכה, ואינו חוטא, הא טוב. שנקודת המנעולא אינה מתגלית, וזוכה לכל האורות. ואם לא זכה, הא רע, שמתגלית עליו נקודת המנעולא, ואז מסתלקים תיכף כל האורות. ומטעם זה, בא המיתה על כל אדם, כי השטן שהוא מלאך המות מעורר על האדם את נקודת המנעולא, ואור החיים מסתלק בסבתה. ...
אמנם המלאכים נמשכים רק מבחינת נקודה דמפתחא לבד, ואין בהם שום חלק ממנעולא. וע״כ המלאכים אינם מתים ...
ויש מעלה במלאכים שאין בבני אדם, שהרי מלאכים אינם מתים, משא״כ בני אדם כיון שכלולים ג״כ מנקודה דמנעולא, הם מתים בשביל זה. ויש מעלה בבני אדם שאין במלאכים, כי המלאכים, עליהם לא מוטל התקון, כי המפתחא אינו צריך שום תקון, להיותו מבחינת בינה, וכל עיקרו לא בא אלא לתקן המנעולא. וע״כ הם עומדים תמיד במדרגת אחת כמו שנבראו, ואין עליות ומדרגות נוהגות בהם. משא״כ בני אדם, הכלולים ממנעולא עליהם מוטל כל התקון, וע״כ כשזוכים עולים בעליות ומשיגים מדרגות