תוכן

נשלח מר' יהודה הערש ברנדוויין לר' אברהם אשכנזי ע"פ רבינו זי"ע
ג' מנחם-אב תשי"ד
מסרתי ביום ו' עש"ק את המכתב ששלחת לכ"ק מרן האדמו"ר שליט"א, ושם אותו בצד, כי היה עסוק בהכתבים שלו כדרכו בקודש. אמרתי לו שאתה מבקש שאכתוב לו את מענה קדשו על המכתב, אז לקח את המכתב פעם שנית וקרא אותו בשלמות ואמר לי כך:
כי אתה יש לך עגמת נפש מזה ששמעת ממנו אשר כל זמן שאדם מרגיש יסורים איננו בקדושה. ואמר לכתוב לך שאין אתה מבין דבריו באמת, כי המדובר הוא רק בקדושת שבת, שבשבת אין שום טרחה, ועל זה איתא בזוהר הקדוש (ע"פ אדרא רבא אות קנה) ד'באתר דאית טריחותא אית תמן סטרא אחרא', אבל לזכות לקדושת השבת צריכים דווקא לטרח, ו'מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת' (עי' זהר בראשית א' אות קלא), והטרחא היא בעת שישנה יסורים, ועל זה אמרו חז"ל (ברכות ה, ב) ששאלו חביבין עליך יסורים.
ואמר עוד, שזה מרומז בפסוק (בראשית יא, כז) "ויולד תרח את אברהם בנו". היינו, איך זכה אברהם למידת החסד, דווקא על ידי שהי' לו אב ששמו תרח שהוא מלשון טרחה, היינו על ידי שטרח מקודם מאד, על ידי זה זכה להיות מרכבה למידת החסד. והאותיות ט' ות' מתחלפות וכך היא דרכה של תורה, והענין ידוע.