תוכן

מתאריך לא ידוע – לנמען לא ידוע
מכתב הדרכה
[חסר ההתחלה]
להגדיל ולהרבות מדות אהבה ורחמנות לזולת ושנאה על גופו שאינו נכנע.
א. להמשיך רחמנות גדולה על הרשעים תמיד במליצה ישרה ואמיתית, ולכבה מתי שיזכור או יראה אחד מהם.
ב. מטרה של לדבקה בו בגובה השלימות צריך להצטייר באתערותא דלתתא, דאימתי שיתעורר בכוחו תיכף ימשכוהו משמים, ובתכיפות סמיכות ומדת הגובה משוער באריכות הזמן ובסמיכות העיתים, כלומר בקטנות ההפסקות, ולהשמר מאד מאיזה תמונה אחרת. ויראה להרבות שכל בערך החשיבות של זה השיעור מאתו ית'.
ג. להיות בעיניו אפס ואין ממש מחמת חסרון שלימות אמונתו, ויהי' זה תמיד חרות מול עיניו. ובסבה זו יתנהג גם כן בשפלות נגד כל אדם, ואפילו כנגד רשעים גמורים, בכח המליצה הישרה הנ"ל.
ד. לזכור בכל חטאיו ולהתאמץ להגדיל פחיתותם בשיעור גדול לאין שיעור ממה שנראים בהשקפה א', ויתבייש בזה השיעור. ומכל שכן בהמצאו סמוך לתלמיד חכם שצריך לזכור שיעור הפחיתות במדה גדולה ובקבוץ כל המעשים לא נאים יחדיו. ויחום לבו לבקש סליחה עוונות וזדונות עד לזכיות להיות ימינו פשוטה לקבל שבים.
ה. להזהר בהצנע לכת ויקבל על עצמו בהחלט גמור באלה ובשבועה שלא יגלה ממעשים טובים שלו כל ימי חייו לשום בן אדם שבעולם ואפילו יוכל לתקן בזה לכל העולם כולו.
יעסוק בהרחבת המדות בב' הקצוות, אהבה ושנאה, גבורה וחולשות, התפארות ובזיון, נצוח והכנעה, הודיות וכפיות טובה, התקשרות ופירוד, שעבוד וחפשית; דהיינו שיוסיף על גדלות שיעור מדותיו הנ"ל יום יום כי 'מעלין בקודש וכו'' (יומא יב, ב).
דהיינו אהבה ורחמנות לזולתו ורשעים גמורים בכלל, שנאה ואכזריות לגופו שאינו נכנע. התגברות בדביקותו ית' להשפיע, וחולשה בעניני קבלה, כלומר שכמה שיוכל למעט תנועות כוחו ימעט. התפארות לעבדי ה' ובזיון לחיי הבלים. נצוח בכל החלטותיו לקדושה, הכנעה כלפי רבו עד לשמאל ממש שהיא ימין. הודיה בשביל זכיה היותר קטנה מעבודתו ית', וכפוי טובה לעצמו על שטרח לזה, שלא להחשיב ולא לזכור כלל טרחותיו במעשים טובים. התקשרות בכל עניני השפעה, ופירוד גמור מכל עניני קבלה, ואפי' מעונג רוחני המושפע בעת המצוה, זולת שיזהר שלא ימעיט דבקותו שלא יזלזל בזה ח"ו, כי בגלל זה הוכנו תענוגי הקליפות. להתלמד שעבוד גדול להשי"ת ותלמידי חכמים, וחירות מכל בריה שבעולם שלא יפסיקוהו בינו להשי"ת ח"ו.
והעיקר צריך לראות בכל לילה בטרם שכבו אם מדותיו נגדלים בהוראות הנ"ל יום יום. שזה הכלל, אם אינו הולך נמצא יורד, כי אין עמידה בעזרת ישראל. ואל יבוא להתרשלות מרוב נסיגות אחור, אלא בכל עת שיעלה אל לבו זכרון ה', תיכף יתאמץ כמו מתחיל מהיום, כי 'גר שנתגייר כקטן שנולד דמי' (יבמות כב, א). ויתאמץ בזה מאוד, כי בהרגש העייפות מעוטא דמעוטא משל עבר, נמצא פוגם בבטחון. שמשהו ממשהו פגם בבטחון, מזיק יותר ממה שיוכל להטיב בעשרה שנים ביגיעתו.