תוכן
מיום ח' אדר תש"א - לאדמו"ר מסדיגורא
ב"ה, יום ח' לחדש אדר שנת תש"א לפ"ק פעיה"ק ירושלים ת"ו
לכבוד הרה"ק מדברנא דעמי' נהורא דנהיר עדי עד ולא פסיק לעלמין גזע קודש הקדשים וכו' אדומו"ר מוהר"ר מרדכי שלום יוסף שליט"א
הנני ממהר לקיים רצון כ"ק לכתוב דברי קדשו ששמעתי, ואת מה שהוספתי בקודש כפי שדרש ממני בעת קבלת פני קדשו.
השאלה היתה, מהו הרמז של
המן מן התורה מנין מתוך הכתוב (בראשית ג, יא) "המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכול ממנו וכו'". ואמר שהשאלה היתה היכן מצאנו בתורה שהשי"ת יזמין שליח להחזיר לאדם למוטב בעל כרחו כמו שהי' בהמן, כמו שכתוב "אני אעמיד עליכם מלך כהמן ובעל כרחכם אתם חוזרים למוטב". וזה שהראו חז"ל על הכתוב "המן העץ אשר צויתיך וכו'", כי אז נברא היצר הרע שהוא מלאך המות המכריח לאדם לעסוק בתורה, כמו שכתוב (קידושין ל, ב) "בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין", כי אם לא יעסוק בתורה הרי היצר הרע ממית אותו, ונמצא שגילוי החטא דעץ הדעת הממית המבואר בכתוב "המן העץ וכו'" הוא השליח המכריח לאדם לחזור למוטב בעל כרחו, בדומה ל'אני אעמיד עליכם מלך כהמן ובעל כרחכם אתם חוזרים למוטב'.
ואם לא הי' נלכד ברשת הנחש והמתין על שבת והיה מקדים אכילת עץ החיים לאכילת עץ הדעת, היה זוכה לתיקון שהיצר הרע יהיה תבלין לתורה, ולא היה צריך לשליח מכריח כהמן על דרך 'בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין', אלא להיפך, שיצר הרע הי' נעשה תבלין לתורה, ועכשיו שחטא הוצרך לשליח מכריח וכו'. ודברי פי חכם חן.
ועל זה הוספתי על פי מקור יותר גבוה שיש בקדושת השבת, כי מה שהיצר הרע נעשה תבלין לתורה הוא סוד סעודת ליל שבת. וזה סוד המרומז בזמירות האריז"ל "למיעל גו פתחין דבחקל תפוחין", בסוד הכתוב (תהלים קיח, כ) "זה השער לה'", וכמבואר בכל ההמשך של הזמירות אלו. וביום השבת בסעודתא דעתיקא קדישא אז אפשר לקבל ממקום הגבוה ביותר אשר התורה אינה צריכה שם לשום תבלין, דהיינו בסוד "אוריתא וקוב"ה חד הוא" (זהר אחרי מות אות רצט), והיינו על ידי עליה לעולם האצילות ששם נאמר "לא יגורך רע" (תהלים ה, ה) כנודע. ולפי זה נמצא שאם הי' אדם הראשון ממתין בזווגו על שבת היה זוכה למדרגה הנפלאה של 'אוריתא וקוב"ה חד הוא', כי בזמן אדם הראשון הי' העולמות גבוהים מאד כמו שכתוב במאמרי רשב"י פרשת קדושים.
ובאמת גם אחר החטא הי' יכול לעלות לאצילות בסוד העליה דשבת, ולא לירד משם. שזהו סוד הכתוב (בראשית ג, כב) "פן ישלח ידו ולקח גם מעץ החיים ואכל וחי לעולם", כי הי' שם בסוד 'אורייתא וקוב"ה חד הוא'. אלא שהקב"ה גרשו משם, כמו שכתוב (בראשית ג, כד) "ויגרש את האדם וכו'".
אכן יש להקשות, ומאי איכפת לי' להשי"ת אם הי' אוכל מעץ החיים וחי לעולם?
והתשובה היא, כי כל הקדושה הנפלאה ד'אוריתא וקוב"ה חד הוא' שהיתה מגולה בסוד השבת היתה רק בסוד הלואה בלבד, כי שבת היא סוד אתערותא דלעילא בלי שום אתערותא דלתתא, אמנם ודאי אין האוריתא נשלמת רק על ידי אתערותא דלתתא בקיום התורה והמצות.
ולפי זה יש לתמוה, איך זכה בשלימות בבחינת קוב"ה, אם האוריתא עוד לא היה לו בשלימות?
וזה שתירצו חז"ל בסוד שאמר הקב"ה "לוו עלי ואני פורע" (ביצה טו, ב). כלומר שאני יכול להלוות לכם שלימות התורה עד גמירא עד שיהי' מספיק לבחינת 'אורייתא וקוב"ה חד הוא', והוא משום ש"אני פורע", כלומר שאיני חושש כלל "ללוה רשע ולא ישלם", כי בידי הוא להעמיד עליכם מלך כהמן ובעל כרחכם אתם חוזרים למוטב ותקיימו התורה מאהבה, ו'כל העומד לגבות כגבוי דמי' (יבמות לח, ב), ועל כן אני מלוה לכם ביום השבת בסוד הכתוב (תהלים לז, כא) "וצדיק חונן ונותן".
ולפיכך לא רצה השי"ת שישלח ידו ולקח מעץ החיים וכו', כי אז לא היה אדם הראשון פורע ומגלה את אורייתא בבחינת אתערותא דלתתא והי' נשארת בבחינת הלואה, ואז היתה מופרכת מעיקרה. כי אורייתא שאינה נשלמת, איננה ראויה כלל לבחינת 'אורייתא וקוב"ה חד הוא', כמובן. אלא שהשי"ת כבר חושב ההלואה כמו שכבר היתה נפרעת, מתוך שבידו הוא להכריחו ו'כל העומד לגבות כגבוי דמי' כנ"ל. ועל כן הכריחו באמת; ויגרש את האדם וכו', כדי שישלם את ההלואה. ובאמת גם הגירושין הוא נמשך מאכילת עץ הדעת. וזהו סוד מה שאמרו ז"ל (תנחומא וישב ד) בכתוב (תהלים סו, ה) "נורא עלילה לבני אדם", שענין החטא דעץ הדעת בעלילה באת עליו וכו', ומובן עם הנ"ל דהיינו כדי להכריחו לשלם את מה שלוה.
ועם דברים אלו מתבאר גם כן דברי קודשו במה שאמר שהרמז דהמן מן התורה הוא, כי ענין עץ הדעת הוא בחינת 'אני אעמיד עליכם מלך כהמן וכו''. כי כמו שהמן רצה להשמיד ולהרג ולאבד את כל היהודים טף ונשים ביום אחד, כן עץ הדעת, ביום אכלכם ממנו מות תמותון (בראשית ב, יז); וכמו שעל ידי פחד המיתה מכח גזירת המן הכריח אותם לתשובה מאהבה, כן גילוי החטא דעץ הדעת המבואר בסוד הכתוב "המן העץ אשר צויתיך וכו'" יכריח את האדם לתשובה מאהבה בסוד 'בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין', כי אם לא יעסוק בתורה, תיכף ימות בעטיו של נחש וכו'.
והשי"ת יעזור לנו לשלם מה שהלוינו ונזכה לגאולה שלמה.
עש"ק תצוה.
יהודה הלוי בן משא רחל
