תוכן

ב"ה ערב חג שבועות תשכ"ו - שלום וכט"ס לידידי מוה"ר ... הי"ו
מאד אני משתוקק לדעת מה נשמע בענין פרנסתך וכו' ובעיקר משלום בריאותך.
א) בענין יגיעת התורה
אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו וגו'. ומפרש רש"י: "יכול זה קיום המצות? כשהוא אומר ואת מצותי תשמורו, הרי קיום המצות אמור, הא מה אני מקיים אם בחקתי תלכו - שתהיו עמלים בתורה. ואת מצותי תשמרו - הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים" וכו'.
ויש להבין: מדוע מוכרח לומר שהפסוק 'אם בחקתי' בא להורות לנו על יגיעת התורה, הלא אי אפשר לקיים 'את מצוותי תשמרו' אם לא נקיים את לימוד התורה בכדי לדעת מה יש לנו לעשות, כי מנין לנו הידיעה איך לעשות מצוות אם לא נקיים 'בחקתי תלכו'ע. אלא שיכולים לומר שאם הפסוק אומר לנו שנשמור את המצוות ודאי אנו צריכים מקודם ללמוד את התורה, ועל זה לא צריך קרא, כי אי אפשר לקיים את המצוות אם לא יודעים אותם.
אלא על כרחך שיש כאן ענין אחר מלימוד תורה בכדי שנדע לקיים את המצוות. היינו, אפילו שיודעים אנו את המצוות, אבל הגוף לא רוצה לקיים אותם. כמו למשל שכל אחד יודע שיש מצוה של אהבת הקב"ה, אבל רק יחידי סגולה יכולים לקיים מצות אהבת ה', אבל כל העולם מונח תחת שליטה של אהבת עצמו.
ובכדי שנוכל לקיים את המצוות לשם שמים, ניתנה לנו סגולת התורה, ע"ד שאמרו רז"ל: "המאור שבה מחזירו למוטב". וזה דוקא על ידי יגיעת התורה. ובשיעור שהאדם מתיגע בתורה, בשיעור זה הוא ממשיך את המאור של התורה, ועל ידי זה יהיה לו כח של קיום של המצוות.
וזה שמדייק רש"י: אם בחקתי תלכו - היינו שתהיו עמלים בתורה. כי לימוד התורה בכדי שנדע את המצוות מה יש לנו לקיים, זה נדע מהפסוק 'ואת מצוותי תשמורו' כנ"ל, לכן אנו דורשים שהפסוק 'אם בחקותי תלכו' בא להורות שתהיו עמלים בתורה.
ועל זה מפרש רש"י: ואת מצוותי תשמרו - הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים. ולכאורה אין כל קשר? אלא כנ"ל, שצריכים לעמול בתורה על מנת שנוכל לשמור ולקיים, מטעם, כי על ידי היגיעה קונים את המאור שבתורה, והמאור שבה מחזירו למוטב, ואז יש לו מקום לשמור ולקיים.
רואים אנו מכל הנ"ל, עד כמה גדול כוחה של היגיעה, שיש ביכולתה להפוך את כל הרע שבאדם להיות טוב. ויש לנו להבחין שתי בחינות בלימוד התורה: א) ללמוד את הדינים בכדי שנדע מה שיש לנו לעשות. ב) ללמוד תורה ביגיעה בכדי שיהיה לנו הכח לשמור ולקיים. ובחלק הב' לא חשוב כבר אם לומדים דינים או שלומדים תורה שאינה מדברת כלל מבחינת דינים, אלא רק שיש בחלק התורה מקום להתיגע, ואז התורה מקנה לאדם את המאור שבה. ה' יעזור לנו שנזכה למאור התורה.
אני מסיים מכתבי בברכת התורה, ונקוה שזכות התורה תגן עלינו ונוושע בכל מילי דמיטב בגשמיות וברוחניות ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן. ברוך שלום הלוי אשלג באאמו"ר בעל הסולם זצלל"ה