תוכן

משנת תרצ"ד - לנמען לא ידוע
...תיכף אני מכיר בשפלת חבירו ומוצא בו עולה". ובאמת, בשעה שכתבתי לך את המכתב הלז, היה לי התרוממות רוח ביתר שאת, ובגלל זה נזכרתי בעובדות אחרות מרובות שקרה לי אותו הדבר. ולפיכך, הגם שיש לי להצטער מאד על שפגעתי בך וצערתיך בחנם, עם כל זה אני שמח ואני חושב שגם אתה תשמח כי הדבר הזה יהיה לי למשיב עון שלא אהי' שונה עוד באולתו, הן כלפיך והן כלפי אחרים.
ואני מבקש תיכף את תשובתך על דברי, כי תענה ותאמר סלחתי.
כדברים הנ"ל תכתוב לאביך, אלא שתשוה הלשון שיהיה דומה להלשון שלך, אבל לא תשנה המובן.
ואודות כלי השפעה שלך הפתוחים תמיד להשפיע במקום שאין שם ברכה, איני מוצא איזה עצה אחרת, אלא שתעבוד בענין קבלה עצמית: ודוקא בשעת אכילה, לכל הפחות בכל יום בסעודה אחת, כמו שהורותיך, ויחד עם זה תרבה כמה שאפשר בעסק התורה ועבודה. יותר מזה איני יכול עתה לכתוב לך, כי אין דרכי ללחום עם פרטים, אלא כמו שכתוב בזוהר "שאל תזרוק אבן לנחש אלא אם כן אתה יכול לקלוע למוחו", שפירוש הדבר, שיש להלחם דוקא בכללות הכח של הסטרא אחרא, ולא בחילותיהם המרובים הפרטים, וד"ל.
נאום יהודה הלוי במהר"ש נ"י אשלג