תוכן

ב"ה ו' עש"ק וישלח ט"ו כסלו תשכ"ה לכבוד ידידי היקר באנשים מו"ה ... הי"ו
מה נשמע אצלך ... וה' יעזור לך בכל משאלות לבך לטובה ובכל אשר תפנה תצליח.
הנה בזהר הק' (וישלח יט-כ ובהסולם שם) כתב שם: טוב נקלה ועבד לו ממתכבד וחסר לחם. נקלה, דא יעקב, דמאיך רוחיה לגבי דעשו, בגין דלבתר ליהוי עבד לו וכו'. היינו שהפסוק טוב נקלה וגו', זה יעקב, שהשפיל את רוחו לפני עשו כדי שלאחר כך יתקיים שיהיה עבד לו וישלוט עליו ויתקיים בו: יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים וגו'.
תא חזי: על דא, בגין דידע יעקב דאיצטריך ליה השתא, אתהפך ליה נקלה. ויותר חכמה ועקימו עבד בדא מכל מה דעביד לגביה דעשו וכו'. פירוש, משום שידע יעקב שהוא צריך לו עתה, הפך לפניו לנקלה. ויותר חכמה וערמה עשה בזה מכל מה שעשה מעולם נגד עשו, ואלו הרגיש עשו בזה היה הורג את עצמו שלא יבא לזה.
ויש להבין, איזה חכמה יש בזה שהוא הכניע את עצמו עכשיו לפני עשו, עד כדי כך שהזהר אומר שאלו היה עשו יודע מזה היה הורג את עצמו?
ויש לפרש את זה על דרך אאמו"ר ז"ל, שזה נוהג על דרך המוסר, היינו שהאדם ידע איך להתנהג עצמו בעבודת ה'. דהנה אנו רואים שאצל לבן היה ההיפך מזה. אצל עשו אנו רואים שיעקב הכניע את עצמו לפניו ונתן לו מתנות, ועשו לא רצה לקבל והשיב ליעקב "יש לי רב", עד שיעקב התחנן לפניו שיקח ממנו את המתנות. ולעומת זאת אצל לבן אנו רואים שלבן אמר לו ההיפך: "הבנות בנותי והבנים בני וכל אשר אתה רואה לי הוא".
וצריכים לדעת, שישנם שני מינים ביצר הרע, שנקראים ב' מיני קליפות: א) קודם המעשה; בזמן שהאדם רוצה לעשות איזה מצוה או שרוצה ללמוד איזה שיעור, הוא בא ואומר לו: אינך כדאי לעשות את זה, הלא מה שאתה עושה הוא שלא לשם שמים ואתה עושה רק למעני, היינו לשם היצר הרע.
'הבנות בנותי', היינו כל ההבנות שיש לך בעבדות ה' הוא רק מה שאני נתתי לך ואין לך שום דעת תורה. 'וכל אשר אתה רואה לי הוא', היינו כל מה שאתה מסתכל על תורה ומצוות, הכל הוא על החשבון שלי, שהוא היצר הרע. אם כן מה לך להתאמץ כל כך בתורה ומעשים טובים, הלא בין כך אין זה לשם שמים ואין עבודתך מקובלת לפניו ית', לכן ממילא לא יהיה לך שום שכר על זה, אם כן אין אתה צריך לעשות שום דבר טוב.
אז צריך האדם להתגבר עליו ולומר לו: מה שאתה אומר זה לא נכון, אלא אני עושה הכל לשם שמים, וכל מה שאני עושה הוא מקובל לה' ויש מזה נחת רוח לה'. ודי לך בזה שאני עובד אצלך, היינו מה שאני נותן לך לאכול ולשתות וכדומה, אבל במה שנוגע לעבודת ה' - אין לך שום רשות להתערב בדברים כגון אלה.
ב) משא"כ לאחר שעשה את המעשים הטובים, אזי להיפך, היינו שאז צריך להגיד להיצר הרע שלו (שהוא נקרא אז בחינת עשו מלשון שהדבר כבר עשוי, היינו לאחר המעשה) אני נותן לך הכל, זאת אומרת שכל מה שעשיתי היה בשבילך, שהוא בחינת שלא לשמה. וזה נקרא שנותן לו את המתנות, שהוא ענין התורה ומצוות - שהוא טוען שזה שייך לעשו.
אז טוען עשו להיפך: "יש לי רב" ואין אני רוצה בתורה ומצוות שלך. היינו שעשו אומר לו שאתה עשית הכל לשם שמים, וממילא אתה יהודי גדול, ואתה צריך להתגאות על כל החברים שלך שהמה לא עושים לשם ה' ואתה כן עושה. שהוא רוצה שיבוא לידי גאות.
ומי שהוא בבחינת יעקב טוען אחרת: שהתורה ומצוות שייכים לך, ואני צריך עכשיו לעשות תשובה מפני שאני רוצה לעשות נחת רוח לה' ואני מרגיש את שפלותי שאני עוד רחוק מהאמת היינו שאוכל לכוון לה' את כל מעשי. לכן זה ההבחן שיש בין לבן לעשו.
וה' יעזרנו שנוכל להנצל מיד לבן ומיד עשו, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו אמן. מאת ידידך המאחל לך ולמשפחתך כל טוב סלה ברוך שלום אשלג באאמו"ר בעל הסולם