תוכן

מיום כ"ז תשרי תרפ"ח - לר' משה יאיר ויינשטוק
ב"ה א' נח תפר"ח פה לנדן יצ"ו
כבוד ידי"נ מהר"ר משהל נ"י לעד ולנצח
מכתבך מאושפיזא דמשה רעיא מהימנא קבלתי, ונזכה שיתפשט בנו ויהיה לבן בית. ומצאתי בו מליצה רבה אשר מסיבת הטרדות שלי אינני בעל אומנות לגלות שמיכתם, ועל כן לא מצאתי עוד בו שום מענה על מכתבי הכתוב אליך בפשיטות בלי מליצות, ונא להשיבני דברי אמת באריכות כדבר איש אל רעהו בלי מליצה וכיסויים.
עוד ארצה שתפרש לי על מי רומזים דבריך "להרס ולנפץ את עם קודש" אשר מובן מתוכו שאתה נצלת אבל אחרים לא נצולו, רציתי מאד לדעת מי הוא ואיזה הוא אחרים הללו. עוד כתבת בסוף דבריך "ובחידותיו משתשעות", איני יודע מה טיבם של החידות הללו. ובדרך אגב תפרש לי גם כן כונת הפייטן, איזה תוכן טמון בדברים אלו, איזה חידות מציע השי"ת לפני עבדיו.
אמנם כן הסבותם לי עבודה רבה בענין הפירוד והשנאה אשר נזרע ונגדל ביניכם בשיעור אשר לא שיערתי מראש, כי כל אחד מהתלמידים כמו אבר שלי חשוב עלי, והנה 'אין שלום בעצמי מפני חטאתי' (תהלים לח, ד), ועל כן אני מוכרח להתחיל ולזכך את עצמי כמו תינוק שנולד עד שאזכה לעשות שלום בין התלמידים שיחי' נצח.
והאמת אגיד, אשר קויתי בטרם נסיעתי מביתי אשר כל הגדיים שהנחתי אזכה בשובי לביתי לראות אותם כמו תיישים, אשר על כן לקחתי על עצמי כולי האי טלטולא דגברא וטרדות עצומות אשר מעודם לא טעמתי אותם גם אפס קציהם, ובגלל הדבר הזה זכיתי באמת לישועה גדולה ונפלאה בעד כלכם, ונפתחו שערי שמים עלינו בע"ה.
אמנם הפירוד והשנאה, שאין להם שום שורש זולת בקליפות ושמרי הקליפות, המה היו בעוכרינו ועשו הפרעות על דרכינו, כי דרך שם מצאו הקליפות מקום להגנב בהגופות ולעקם את הצינורות הקדושים. אין די מילה לפרש לכם גודל הגעגועים והצער אשר הסבותם לי בדבר הזה. ואודה ולא אבוש שעד עתה לא הבנתי את ענין האר"י ז"ל אשר נצטער כל כך מסבת המחלוקת שנעשה בין החבריא עד וכו' ח"ו. עתה ראיתי ש'אין חכם כבעל ניסיון' (מילי דאבות י, ב), וד"ל. אמנם אקוה לתקן הכל בע"ה בשובי לביתי על צד היותר טוב.
הנביא שואל ומשיב (מיכה ו, ח): "הגיד לך אדם מה טוב, ומה ה' אלקיך דורש מעמך, כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם ה' אלקיך", והדברים עמוקים מאד, מי ימציאם.
והענין, שאיתא בזוהר (שלח אות מו) "ג' עלמין אית לי' לקוב"ה וכו'". וזה סוד "קדוש קדוש קדוש", דסובב על ג' עלמין הנ"ל אשר בכל אחד ואחד מלא כל הארץ כבודו.
פירוש, על דרך הכתוב (תהלים פט, טו) "צדק ומשפט מכון כסאך", וכתוב (תהלים קיח, יט) "פתחו לי שערי צדק". ונודע שצדק הוא כלל הדינין והסתרות, ומשפט הוא סוד הרחמים, שאין להם מקום להאחז ולשרות באדם השפל, זולת על ההסתרות והדינין המוכנים עליהם, בדוגמת הפתילה שנותנת מקום להאור להאחז בו, שלולא הפתילה, אין מקום לאור שיסודו למעלה לשרות ולהאיר במקום הנמוך בעולם הזה, ומי שפוחת ופוגם בהפתילה נמצא תיכף האור נעתק ממקום הנמוך ושב ליסודו העליון. כן עניין ההסתרות והדינין הקשין המה מוכנים לאורו יתב' ולרחמיו העצומים להאחז בהם ולהתיישב בעולם בקביעות, על דרך הכתוב (ישעיה ל, כ) "ולא יכנף עוד מוריך וכו'".
אמנם, כל זמן שאין האדם מוכן לאסוף אותם לפני רחמיו יתב', נמצאים חושך בלי אור, ונקראים צדק לחוד בלי משפט ח"ו. אמנם בעת האחז בהם רחמיו יתב' נקראים שעריו... וכולו אור ואין כאן חשך כלל כמובן. וזהו ענין התפילה "פתחו לי שערי צדק", היינו שיאחז בהם רחמיו וד"ל.
וזה סוד "מלא כל הארץ כבודו". כי גם בארץ יש ג' חלקים, מעשיהם של צדיקים גמורים ומעשיהם של בינונים ומעשיהם של רשעים גמורים. שזה נוהג הן בכללות בני הארץ, והן בכל פרט ופרט יהי' מי שיהי' (אלא לסיבת הפכיותם צריכים להמצא בג' מקומות דהיינו בכללות, או בג' זמנים בנושא אחד דהיינו בכל פרט ופרט). ונודע שכלפי השי"ת אין שום הבחנה בין כלל ופרט שכבר בארתי זה כמה פעמים בעל פה. ועל כן אחר שמתפשטים רחמיו ית' ונאחז בכל החשכות והדינים, כנ"ל, ונפתחים שערי צדק, אם כן כל הג' חלקים נמשכים ובאים באורו ית' לאחד ממש בלי שום נפקא מינה בין חלק לחלק, כי נראה בעליל שבהחסר אפילו חלק הקטן מהם לא יהי' הפתילה כדאי כלל וכלל שיאחז בהם אורו ית' כנודע ליודעי ח"ן. ונמצא כל הארץ כבודו, כלומר שכבודו ממלא כל הארץ.
וזה סוד "ישמח ה' במעשיו" (תהלים קד, לא), "ישמח ישראל בעושיו" (תהלים קמט, ב). כי הפעולה השלימה מעידה על הפועל השלם, שזה סוד "סובב כל עלמין וממלא כל עלמין" (זהר פנחס אות רכו). כלומר, שאין רקות נמצא ח"ו, וד"ל.
אמנם מי שאינו כדאי לקום במקום קדשו, נמצא חוזר על משנתו ג' פעמים בכל עולם ועולם מהג' עלמין הנ"ל שבזוהר כנ"ל. והגם שהכל הולך אל מקום אחד, אמנם האותיות והצירופים משונים מאד וממש הפכים המה זה מזה. ולפיכך עומד הנביא ומזהיר "הגיד לך אדם מה טוב וכו' כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם ה' אלקיך", והוא בדוגמא כמו שכתוב (קהלת י, ד) "אם רוח המושל יעלה עליך, מקומך אל תנח". והדברים ארוכים מאד, ואפרש אפס קצהו, והמבין יבין.
והענין, על דרך שנתבאר לעיל סוד המשפט, שהוא סוד השראת האור על הפתילה, אשר זה המשפט צריך להעשות מקודם מצד האדם, והיינו בסוד הצדק שמקבל, וכל עוד שאין מקבל זה הצדק שיהי' ראוי לרחמיו ית', עדיין מחוייב ונמצא בסוד המעשה הזה, וזה נקרא "עשות משפט".
וזה סוד הכתוב "הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט וכו'". ומובן שדבריו היו לדור דעה אשר כבר זכו בסוד הכתוב (במדבר יד, כא) "וימלא כבוד ה' את כל הארץ", על דרך הנ"ל. ועל כן מוכיח אותם בעת ההסתרות, הלא ראוי לכם להבין שאין כאן ח"ו חושך ורשע כלל, אלא הצור תמים פעלו ומלא כל הארץ כבודו. וכמו שכבר ידעתם סוד המשפט, כן צריכים להבין שגם הצדק של עתה הוא בסוד המשפט, ואין עול ח"ו בכל מעשיו יהיה מי שיהיה, והיינו דקאמר "כי כל דרכיו משפט", והמבין יבין.
ואומר עוד "ואהבת חסד". פירוש, דמעשיהם של צדיקים נקראים חסד, על דרך הכתוב (תהלים פט, ג) "כי אמרתי עולם חסד יבנה". אשר הזמן שהאדם מחוייב לעשות ולהכין המשפט, צריך להשמר מאד לאהב ביחוד מעשיהם של צדיקים, על דרך הכתוב (תהלים קלט, כא) "משנאיך ה' אשנא ובמתקוממיך אתקוטט וכו'".
אמנם יחד עם זה "והצנע לכת עם ה' אלקיך", דהיינו בעומקא דלבא צריך לחשוק ולזכור בה' אלקיו, דהיינו שימלא כל הארץ כבודו, אלא בצנעה גדולה, והמבין יבין.
לא אוכל לפרש יותר, אמנם תפשתי בענינים שכבר מושגים אליך כמעט כדי שתוכל להשים לב עליהם ולהבין תכונה העמוקה של 'והצנע לכת - עם ה' אלקיך', כי נצרך גדול אתה להבין זאת. וכדי לידע אם דברי קלעו למטרתם, אבקש ממך שתבאר לי היטב בארוכה הפסוק הנ"ל במשקל האמצעי שבב' הקצוות המתיחדות בו.
ולחומר הענין, ארמז עוד בסוד ג' נקודות השורשיות שבהם חטאו דור הפלגה ועושי העגל. אמנם עניין החטא הינו בהפכיות, כי דור הפלגה חטאו ב'והצנע לכת'; פירוש, נקודה הימנית הוא סוד עיר, ונקודה השמאלית הוא סוד מגדל, והשליש עליהם הוא סוד ראשו בשמים. וכיון שלא היו כדאים לזה כי עדיין היו בסוד 'עשות משפט', כלומר בסוד המעשה כנ"ל, ועל כן פגמם גדול מאד כמו שכתוב "וירד הוי' וכו'" ח"ו.
והפכי מהם היו עושי העגל שחטאו בחצי הב' של הפסוק הנ"ל, דהיינו ב"עם ה' אלקיך", כי הפרידו השליש לגמרי בר מינן, ואמרו על ב' הנקודות (שמות לב, ד) "אלה אלהיך ישראל וכו'". ועליהם כתוב (במדבר כד, יז) "ומחץ פאתי מואב". אמנם ישראל אחוזין בגופא דמלכא דאמצעיתא כמו שרמזתי לעיל, דהיינו 'והצנע לכת - עם ה' אלקיך'.
הארכתי עד כה, בשביל שלא הבנת איך לשים לב למכתב הקודם ולא ענית כלום על שאלתי, והסחת הדברים במליצות אשר לא אדע פתרונם, אמנם טוב לך ונחוץ לך לענות בכל שאשאל מאתך כי לא למעני התכוונתי, אלא למען כבוד שמו ית' וית'.
יהודה
בשעה שתענה לי תביא לי הענין כולו שעליו סובבים הדברים להיות שלא הנחתי לעצמי העתקה.
הנ"ל