תוכן

משנת תרפ"ז - לר' משה יאיר ויינשטוק
ב"ה
כבוד היקר לי כנפשי מה"ר משה יאיר לנצח נצחים
הן היום הגיעני דבריך, ואחת אני רואה בהם, שיראתך עצומה עלי שלא אתרחק חס ושלום ממך כמלוא שערה. אמנם כן מוטבע בבאי עולם, וכן נותן רשות... להמשיך שפע האמיתיות לצד אחר. ובמקום ששפע היראה צריך לפעול על עצמך לראות בלבבך בכל עת ותמיד בלי הרחק לבך ממני כשערה, תהפוך יראה זו עלי שלא תורחק לבבי ממך. ונמצאת עומל ומתקן במקום השלם ושלא נתקלקל לעולם, ומקום השבור נשאר בקלקולו ומבלי משים לב עליה. ידעתי שגם דברים הללו יהיו לפניך בלתי צלולים וללא הבין מאין מוצאם, ובשעת חדוה תוכל לחשוב ח"ו עוד.
ומאד הומה לבי עליך יקירי לזרוק לבית בליעתך טפה של אמת, אשר אין לה אף חובה אחת בכל תרי"ג אברים של גוף בנין האנושי. וכמה פעמים הבנת את זאת מפי, ועל כל זה בכל עת שאקרב לפניך דבר אמת, תלחום עמי בכל כוחך. אמנם כן טבע הרוחניות, אשר הדבוק בה' מרגיש את עצמו בבחינת אינו דבוק, ודואג ומהסס על זה ועושה כל שימצא ידו בכחו לזכות לדביקות.
כי חכם מרגיש הפוך ממנו [אולי צ"ל ממי שאינו] האינו דבוק בה', שירגיש את עצמו מסתפק ושבע, ולא ידאג כראוי אלא לקיים מצות דאגה וגעגועין, "כי שוטה אינו מרגיש". וכמו שאי אפשר להשכיל לעוור מתולדה מהות העדר הראיה זולת בהנותן לו אור העינים, כן הדבר הזה, ודו"ק.
כבר כתבתי (אגרת נד) שאתם משקרים בי לאמור שנסעתי מכם, במקום שאתם צריכין להבין שאתם נסעתם ממני. האמינו לי שעיני ולבי בכם תמיד בלי הרגש ריחוק מקום וזמן כלל, ולולא צריכין לדעת השומע, אזי הייתם עידי ראיה בדבר זה. ואדרבה, התרחקות גשמיית מכם מסוגל לפעול בכם ביתר מהירות. ובאמת תדעו שכן קויתי, וכן אני מקוה באם תבינו יותר.
הן אמת שגם אני ממשמש בכף זכות בעדכם בהיותי משער את אוירא דירושלים ת"ו בעודני מצוי לעיניכם, ומכל שכן בעת הסתרה מכם. ובגלל זה סדרתי לכם סדרים, שעל ידם מסוגלים על כל פנים להחזיק מעמד ומצב מבלי נטות אחורנית ח"ו, אשר אחת המיוחדת היא דיבוק חבירים.
והבטחתי נאמנה, שמסוגלת היא האהבה הזאת והזכיר [אולי צ"ל להזכיר] לכם כל דבר טוב שאתם צריכים, ואם הייתם מתחזקים על כל פנים בדבר זה, ודאי הלכתם מחיל אל חיל בעליות הקדש כמו שהבטחתי מקודם.
ואיך אסלח לכם לדבר הזה, וסולם המוצב ארצה פנוי הוא באין עולה ומטפס עליו, ובמקום היום תאמרו מחר. תאמרו נא לי אתם, מה תרויחו מסליחתי ואדעה ואענה לכם. לא גוזר גזירות ומחוקק חוקים אנכי, וזה גם אתם תדעו למדי. ולולא יגורתי מנטיה אחורנית לא היתי יוצא מגדרי, כי היה קשה עלי מאד ומאד, אך כחס אנכי על אריכות הזמן. אבל סבלה נפשי מזה במדה לא נשערה מראש גם במצב השוה, ומכל שכן ח"ו בנדנוד לאחוריכם, זה ראיתי מקדם ואמרתי לתקן קודם מעשה.
אשר על כן זכור אזכור אתכם עוד תוקף הדבר של אהבת חברים על כל פנים בעת הזאת "אשר בזה תלוי זכות הקיום שלנו, ובו נמדד אמת המדה של הצלחתנו הקרובה לנו".
לכן פנו לכם מכל העסקים המדומים, ותנו לב לחשוב מחשבות ולהמציא המצאות נכונות לקשר לבכם בלב אחד ממש, ויקויים בכם הכתוב (ויקרא יט, יח) "ואהבת לרעך כמוך" בפשיטות, כי 'אין מקרא יוצא מידי פשוטו' (שבת סג, א). והייתם נקיים ממחשבת האהבה שתהיה מכסה על כל פשעים, ובחנוני נא בזאת, ותתחילו להתקשר באהבה בשיעור אמיתי, ואז תראו 'וחיך יטעם' (איוב יב, יא) וכל הבריות לא יפסיקו ביני ובינך, וד"ל.
ובדבר התרשלותך בביאה לתפלה, אני יודע ומרגיש גורלך וצערך. ולולא שאיני רואה אשר שיעור ההפסד לא נתמעט מצדקות הסבה, אז לא אמרתי דבר.
יהודה ליב