תוכן

מיום אור לז' אלול תרפ"ז - לר' שמואל מינצברג
ב"ה מוצאי שבת קודש דשופטים פ"ז לאנדאן יע"א
כבוד גברא רבא חסידא ופרישא אוצר יראת שמים חכמה ודעת קדושת מה"ר שמואל מינצברג שליט"א
מכתבכם קבלתי, ושמחתי לראות כתב ידו שהי' לסימן לי על מיטב בריאותו בעזרת ה'.
ומה שכתב שאינו מחזיק את הרב לבעל מקובל כמו שאני חושב. איני יודע מי הגיד ומי חשד את הרב הנ"ל לבעל מקובל, ועל כן אחשוב שכת"ה חושב שאני מתגעגע אחר הסכמתו בשביל חיזוק דברי תורתי, וכבר כתבתי שרצוני בזה רק בשביל כסף לבד, בהיות שאין לי הסכמה ממפורסם שיהי' חשוב במקום הזה כמו שכתבתי שם.
על כן אני חושב שכת"ה רוצה לתהות על קנקני ולכנס עמי בדברים בענין הזה, וגם בזה הנני מוכן למשמעתו, ואענה על הדברים כפי כחי. ומכל שכן אחר שסילק את עצמו מענין ההשתדלות הנזכר שם, אם כן איני עתה שום נוגע בדבר, והנני כמו תלמיד חכם שבא קודם מעשה ששומעין לו. ואענה על ראשון, ראשון.
א) מה שכתב שאינו רואה בזמן הזה מי שהוא מקובל. אתמהא, איך אפשר לישב בסביבה מוגבלת ולראות בכל העולם, ומכל שכן ראיה כזו מי שהוא בעל מקובל. והן אמת שגם אנכי לא ראיתי מקובל אמיתי בזמני זה, אמנם אני מבין ש'לא אלמן ישראל' (ירמיה נא, ה), ו'אין לך דור שאין בו כאברהם יצחק ויעקב' (ע"פ בראשית רבה נו, ט). ובכלל, 'לא ראינו אינו ראיה' (עדיות ב, ב ).
ב) מה שהודיעני בענין מקובל על דרך שכתוב "ויהי' נא פי שנים ברוחך אלי". שהקשה, מה שאל ומה השיב. ותירץ ששאל שיהי' מקבל ומקובל ביחד, "וזה שהשיב לו אם תראה שאני מקבל ממך בעת כעת שאתה מקבל הימני והבן", עד כאן לשונך. הנה אני מודה שאיני מבין קוצר אמריו, והרי זה דומה אלי כמו שאחד מבקש מחבירו שיתן לו מתנה, והשיבו אם תראה שאני אתן לך מתנה אז יהי' לך המתנה. שאין זה תשובה כלל. ומכל שכן שאין צריך על זה תנאי כפול כמו שכתוב שם.
ג) מה שכתב אנכי ראיתי ברבותי מפאריסאוו ומקלישין זצלל"ה שהיה להם מדרגה זו, עכ"ל. הנה לדעתי בלי ספק כלל שאי אפשר לראות שום מדרגה ברבותיו מה שעדיין לא זכה בה בעצמו; ועל כיוצא בזה אמרו ז"ל (עבודה זרה ה, ב) ש'אין אדם עומד על דעת רבו עד ארבעים שנה', ואפי' בחבירו אי אפשר לראות מה שאינו ברשותו עצמו. ורציתי לשמוע דעת כת"ה בזה.
ועתה אשתעשע מעט בדבריו במה שכתב בענין מקבל ומקובל כאחד, אשר הוראת הדברים האלו אפשר להבינם אך במדרגה לשון כמו שקוראים, דהיינו שכל מקבל השפע מהשי"ת נמצא מתפאר בעטרות השי"ת, ומי שזכה להרגיש בשעת המעשה איך שהשי"ת גם מתפאר עמו על שמצאו מוכן לקבל השפעתו הוא נקרא 'מקובל', והוא ודאי מדרגה גדולה, על דרך שכתוב (תהילים פט, כא) "מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו וכו'", ודי למבין. ובסוד הכתוב פי שנים, הנני לבאר על דרך תן לחכם וכו'. והוא בסוד הכתוב "לא יוכל לבכר את בן האהובה וכו' אותו יכיר לתת לו פי שנים וכו'". וסוד הבכורה ידוע בשם הרבי ר' בער זצלל"ה ממעזרעטש בסוד אי"ק בכ"ר גל"ש.
אמנם פי שנים הוא הפה דאתגנז ביה האי רוחא דאתרחצנו ביה אבהתנא, עי' באדרא. ואפרשהו לתתא, וממנו ילמד לעילא. דנודע שיש ב' צדיקים, צדיק דעאל בה וצדיק דנפיק מינה, בסוד בצאת נפשה וכו', ועל כן זווגיהו פסיק, כנודע בזווגין דז"א ונוקבא אשר לעתיד לבא יהי' זווגיהו שלים, ואז נקראת פי שנים.
וזה שאמר לו אליהו ז"ל "הקשית לשאול". שרמז לו עד היכן מגיע, דהיינו אם תראה אותי לקח מאתך, לקֻח הוא בקבוץ, שהוראתו נתלקח מאתך, פירוש, בהיפך ממש ממה שחשבת עד היום שאני אדוניך ואתה מתלקח הימני, אלא שאני מתלקח מאתך. ואז "יהי' לך כן", כי אז תזכה ל"פי שנים". ועל כן לא הי' לו כח באלישע לבקש אותו עוד על זה (בדומה בערך כמו שכתוב באיש-חסיד "והחזיק בו כמו רבו").
אמנם סוף דבר זכה בזה, כמו שכתוב "ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו". פירוש, שראה איך כל כללות אורות ישראל שנכללין באליהו אדונו כולם נמשכים ומתלקחין הימנו בעצמו. ולפיכך הי' מתקשה מאד, כמו שכתוב "לו הקשת וכו'", שלא יכול לסבול זה, עד שצעק "אבי אבי", שהוא סוד פי שנים, זו"ן תתאין כאו"א עלאין וכו'. ועל כן "ולא ראהו עוד", להיות שראה אך את עצמו, ודי למבין כנ"ל. והיה בלחץ גדול משום זה, ועל כן "ויחזק בבגדיו ויקרעם לשנים גזרים"... דכללות האורות בסוד רכב ישראל ופרשיו נרמזים בכתוב בסוד בגדיו, ודי למבין כנ"ל... עד שזכה בסוד הכתוב "וירם את אדרתו אשר נפלה מעליו", שהוא סוד אדרת... ... שעד עתה חשבה לבחינה ירודה וחיצוניות, ועתה הבין להרים אותה למקומה, ואז זכה באמת לפי שנים.
ומכאן ואילך הי' לו בחינת הנפילה דאדרת אליהו לדוגמת העלאת מ"ן. וזהו שכתוב "ויקח וכו' אשר נפלה מעליו וכו' ויאמר איה ה' אלקי אליהו אף הוא". 'אף' הוא סוד כלי הנפש, כמו שכתוב (בראשית ב, ז) "ויפח באפיו נשמת חיים ויהי האדם לנפש חיה", וזה הנפילה דביני וביני כנ"ל בסוד קריעת הבגדים "נעשה לו בסוד אף הוא... "ויעבור אלישע וכו' ויאמרו נחה רוח אליהו על אלישע וכו'", דהיינו שכל מדרגות אליהו רבו נקשרו ובאו באלישע כנ"ל.
ובזה מובן מה שכתוב בליקוטי תורה מהאר"י ז"ל (ליקוטי נביאים מלכים ב', ב) שאלישע גלגול קין שכתוב בו (בראשית ד, ה) "ואל מנחתו לא שעה" אמנם היתתקן באלישע שאותיותי' אלי שעה והיינו כאמור בסוד פי שנים.
יהודה