תוכן

ב"ה ו' חנוכה תשכ"א פה בני ברק יע"א - לכבוד ידידי מוה"ר ... הי"ו אחדש"ה באה"ר
מאד אני משתוקק לדעת מה נשמע אצלך בכלל ובפרט מכב"ב שיחיו. אצלי לעת עתה אין שום חדשות ומקוים לה' שנשמע בשורות טובות. ואסיים מכתבי בדברי תורה.
א) הנה חז"ל אמרו: "מאי חנוכה? דתנו רבנן" וכו'. הנה ​חנוכה הוא אותיות חנו?-?כה, שבכ"ה בכסלו היתה להם חניה מהמלחמה. כי ענין חניה שייך דוקא באמצע העבודה. וענין שחונים באמצע הוא בכדי לקחת עוד כוחות שתהיה יכולת להמשיך בעבודה.
וצריכים להבין, מה יש להם עוד לעשות אחר שכבר גמרו את המלחמה הראשונה, ומה צריכים הם עוד לעשות עד שיכולים לומר שכבר גמרו את המלחמה?
הנה מצינו שבבית שני גזרו היוונים גזרות על ישראל ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות. נמצא לפי זה שכל הנס היה בזה שאחרי המלחמה היתה להם היכולת לעסוק בתורה ומצוות. וזה נקרא שהנס היה רק על רוחניות. מה שאין כן ​בפורים היה הנס על הגופים, היינו על גשמיות. לכן בחנוכה ניתן לנו להזכיר את הנס בהלל והודאה ולא במשתה ושמחה, אבל בפורים "משתה ושמחה" כתיב, היינו בדברים הנוגעים גם להגוף, משום שאז היה הנס על הגופים, הנקרא גשמיות.
ולהבין כל זה על דרך העבודה בדרך ה'. הנה חז"ל אמרו: "בכל לבבך - בשני יצרך, ביצר טוב וביצר הרע". ויש להבין, איך יכולים לעבוד את ה' ביצר הרע? ומקודם צריכין להבין מה הענין של יצר הרע. הנה ידוע מזה שכבר דברנו שהיצר הרע הוא הרצון לקבל לעצמו, היינו מזה שהאדם רוצה להנות את עצמו זה גורם לו כל החטאים, דהיינו, מה שרוצה לעשות עבירות הוא רק מזה שרוצה לקבל הנאה לעצמו, לכן הוא גונב וגוזל ומשקר וכדומה, ולא רוצה לקבל עליו עול מלכות שמים מטעם ש"עבדא בהפקירא ניחא ליה".
משא"כ היצר טוב הוא בזה שרוצה להנות לאחרים - או שרוצה להנות לבריות, או שרוצה להנות לה'. שזה ענין המצוות שבין אדם לחברו ובין אדם למקום.
הנה הקב"ה ברא את העולם בכדי להיטיב לנבראיו, ומשום זה נקבע בנבראים רצון לקבל תענוג להנות את עצמם, ולא להשפיע לאחרים. לכן בזמן שהאדם צריך לעבוד בכדי להנות לאחרים זה קשה לו מאד, משום שזהו נגד הטבע.
ומה שהתורה מחייבת אותנו לעבוד על מנת להשפיע זהו רק ענין של תיקון, בכדי שלא יהיה נהמא דכסופא. משום שמי שמקבל מתנה מחברו הוא מתבייש לקבל, וה' רוצה שיהיה שלמות בתענוגים שהוא רוצה לתת לנו, לכן נתן לנו עבודה ויגיעה, שכל אחד יקבל לפי ערך עבודתו, שאז אם האדם בא למדרגה שיכול לקבל כל התענוגים וכל כוונתו תהיה רק על מנת להשפיע נחת ליוצרו אז יהיה שלמות בתענוגים.
לכן יש לנו שתי עבודות: א) עבודה של יצר טוב. היינו שלא רוצה לקבל שום תענוג לעצמו אלא כל מעשיו הם רק להשפיע, ולכן הוא מתפלל ולומד ועוסק במצוות. וזה נקרא בחינת נשמה, בחינת רוחניות. ולזו המדריגה זכו בחנוכה, היינו שהיוונים לא נתנו להם לעסוק בתורה ומצוות - ומעבודה זו היתה להם חניה.
ב) אבל עדיין לא נגמרה בזה המלחמה, היינו שיש להם עכשיו העבודה לקבל את כל התענוגים מה שה' רצה שהנבראים יקבלו, וצריכים עכשיו לעבוד לבוא לידי מדרגה שיוכלו לקבל את כל התענוגים - וכל כוונתם תהיה רק להשפיע בזה נחת רוח לה'. ואז כשמקבלים את כל התענוגים נבחן שהוא עובד את ה' עם היצר הרע, היינו שהוא עושה מצוה בזה שמקבל את התענוגים עם הגוף. לכן בזמן שמצליחים ויכולים לקבל את כל מה שה' רוצה לתת להם, אז נקרא הנס בשם גאולת הגופים, שהנס היה על בחינת הגוף שהוא הרצון לקבל כנ"ל.
לכן בפורים "משתה ושמחה" כתיב, שזה מרמז לנו שהנס שייך להגוף, היינו לגשמיות. לכן בפורים "קיימו וקבלו", שזה נקרא כבר גמר המלחמה. משא"כ בחנוכה היתה רק חניה מהמלחמה וצריכים להמשיך הלאה, לכן בחנוכה הרמז הוא חנו?-?כ"ה.
וה' יאיר עינינו ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימנו אמן. ברוך שלום הלוי אשלג באאמו"ר בעל הסולם זצקלה"ה