תוכן

מיום ט"ז אייר תרפ"ז – לתלמידים
ב"ה אחד ושלשים למספר בני ישראל פה לאנדאן יע"א
כבוד התלמידים ה' עליהם יחי'
קבלתי מכתבכם בעזרת ה', ושמחתי מאוד להנוסח של מהר"ר דוד נ"י שכתב כולו לפי רוחו עצמו. גם ספר לימודי אצילות קבלתי, ומה שמהר"ר משה יאיר נ"י משתומם במכתבו על קנאתי והתמסרותי על עמק המלך שאני רוצה לפרסמו, הוא משום שלא הבין אותי, כי לא את עמק המלך אני מקנא, רק הקיצור הימנו הוא הלימודי אצילות שהמעתיק בזדון יחסו על האר"י ז"ל, ומתוך קצורו שני רעות עשה: א' שלוקח זמן מכל חקרי לב בחנם ולבהלה לסיבת הרחוקים המתקרבים בשורותיו ומתמיהים. והשנית, שתלה דברים של הרב החכם בעל עמק המלך בכהאר"י, ומביא בזה ערבוב הדעת עד אין לשער, ומתוך זמני עצמי שהלך לאבוד אני מקנא.
ובנדון הספר הנ"ל, הנה המחבר הוא אדם קדוש מאוד נעלה בלי ספק, אמנם דבריו בנויים על יסודות מהר"י סרוק ז"ל שגם לדעתי לא הבין דברי האר"י ז"ל רבו. אמנם דברי הר"י סרוק ז"ל התפשטו לכל הקדושים אשר בארץ המה, והוא משום שהר"י סרוק ז"ל סידר עכ"פ דבריו ששמע מהאר"י ז"ל, ועל כן מובנים המה לכל בעל מדרגה והשגה, כי גדלות מוחו והשגתו של מהר"י סרוק הוא עד אין חקר, ועל כן גם בעל עמק המלך נסמך כולו על יסודותיו ועמו כל המקובלים שבחו"ל עד היום הזה, משום הקושיות שבדברי הרח"ו ז"ל שקצרים ובלתי מסודרים.
והוא אחד מהסבות שנתעוררתי לחקות [אולי צ"ל לחקוק] דברי עלי ספר בסידור קבלת האר"י ז"ל שהגיע לנו מהרח"ו שהבין אותם, כמו שהאר"י ז"ל בעצמו מעיד עליו, וגם מהר"י סרוק הודה לזה.
ולפלא על החיד"א שלא הבין להציל את העמק המלך מקושיות המקור חיים, שח"ו לא שיקר כלל בקבלת האר"י ז"ל, חוץ ממה שנסמך על מהר"י סרוק. והוא מקרה כל המקובלים והמחברים מחו"ל פחות או יותר אחד מהם לא נמנע. ולדעתי גם מהר"י צמח ז"ל ומהר"מ פאפרש ומהר"ן שפירא ומהר"מ די לאנזאנע זכר כלם לברכה וכו' נבנים הרבה מאד מהר"י סרוק ז"ל, ולמה לא כעס עליהם.
אולם כשאני לעצמי אקוה בעז"ה לטהר דברי האר"י ז"ל בלי ערוב משמות והשגות מזולתו שנתערבו עד היום הזה בתוך דבריו, באופן שיהי' מוסכם במשך הזמן מכל הגדולים, ולא יצטרכו להשקות יסודות האר"י ז"ל במעינות זולתו.
ומה שמה"ר יהודה צבי נ"י משתוקק לידע על י"ב מצות שלמות ושותפי בסעודתי, הנה בע"ה תיבה א' היה כמעט כולו שלמות, והשותף הוא בעל אכסניא שלי השו"ב דפה לאנדאן איש נכבד וירא שמים מרבים מפורסם בפה ר' יוסף מרגליות. ובדרך אגב הזכרתי שביקש ממני פעמים רבות שתמציאו לו מירושלים את השמונה שערים, שעדיין אין לו אחד מהם וחפץ לקנותם, ומבין שעל ידי יושגו לו הספרים האלו במקח השוה, ואם תמצאו איזה שער תוכלו לשלוח לו וישוב תיכף הכסף משלם.
ובענין הר"י שעכטר כבר נפלאתי במכתב הקודם שעד עתה עדיין לא שמעתי זכר הימנו.
ומענין המקובל הזקן שהתפלא מדוע לא הבאתי את הרש"ש, ולמה לא ענה לו שהרש"ש ז"ל מתחיל ספרו מעולם הנקודים ואני באמצע עקודים עומד, חוץ ממה שיש איזה דברים מקוטעים בהשמ"ש שגם המה שייכים לה' פרצופי אצילות לא נשמע דבר הימנו בענינים אלו.
ומה שהשיג על פירוש 'הכתר' שלי משער מ"ב בעץ-חיים. תוכל לומר לו משמי שאין מבין הפירוש שם, כי שם מדבר מספירת הכתר שכולל עשר ספירות דאור ישר ועשר ספירות דאור חוזר שהוא סוד א"ק הפנימי שהוא אמצעי בין אין-סוף ובין ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, אלא שנגלו לחוץ הימנו כנודע, ועל דרך זה יש בכל פרצוף ופרצוף סוד הכתר דוגמת א"ק הפנימי שכולל עשרים ספירות, דעל כן נקרא בלשון הזוהר (פנחס אות תתעז) כ', ועליו אומר העץ-חיים שאפשר לקראו אין סוף ואפשר לקראו נאצל, ואלו ואלו דברי אלקים חיים. ואני מדבר רק מהכתר מעשר ספירות דאור ישר, שלא יתכן לקראו רק בשם אין-סוף ובשם מאציל, ולא יתכן כלל לקראו אמצעי ח"ו. ומכל שכן תחת שם היולי ושורש לד' יסודות דחכמה ובינה ותפארת ומלכות, כי טרם הגלות ספירת הבינה דאור ישר, אין כלל אפילו בחינת שורש לכלי, כמו שהארכתי בענף א' (מפנים מסבירות, אות ט) אשר בחינת הכלי הן הכוח והן הפועל הכל מצד הנאצל, עיין שם היטב.
ובענין אור פנימי דעגולים, עירב דברי אחרי שחלקתי אותם בב' נקודות בזה, דחלקתי דהארת אור מקיף הוא מצד אין סוף המקיף, וענין אור פנימי הוא ממה שיכולים העגולים מצד עצמם לקבל, שהם ב' בחינות. שם בסמוך בבחינה ג' פירשתי האור-פנימי וזה לשוני: "ואור זה המגיע להם נקרא אור פנימי", ע"כ. פירוש, שמגיע להם מצד עצמם, וזה נקרא אור הרשימו, כלומר שהרשימו עדיין בכחה למשוך ולינק מאין סוף, אלא בהארה המצומצמת שמכונה משום זה רשימו הנשאר אחר אור הגדול שמטרם הצמצום. והארכתי שם בלשוני לאפוקי מהמדמים לעצמם שענין הרשימו בכל מקום מורה כמו שנחצב חלק מאור הקדום ונשאר דבוק במקום אחר הסתלקות האור, שהוא טעות מופלג, להיות כל אור דבוק בשורשו ונמשך משורשו בלי הפסק אפי' רגע, הן אור גדול והן אור קטן הנשאר אחר הסתלקות הנקרא רשימו.
ובבחינה ד' שם פירשתי את אור-מקיף בזה הלשון: "כי האין-סוף מאיר עכשיו בחינת השפעה ממקומו וכו'" ע"ש. כוונתי, שאור זה אינו בא על תכונת מקום המצומצם שהוא בגבול ומדה כמו אור-פנימי, אלא אדרבה הוא מאיר בלי גבול ואינו מבחין בין גדול לקטן שעשה הנאצל לעצמו. וענינים אלו מפורשים במבוא שערים ושער הקדמות במקומות הרבה, ואין כלל חילוק בינו וביני, רק במובן, אבל לא כלל בלשון, כי גם אני אומר שאור הרשימו הוא אור פנימי, אלא פרשתי אותו כדי שלא יטעו בזה כנ"ל.
ומה שאמר שאינו מסודר אל התכלית הנרצה שהוא הכוונה. אמור לו שלזה כל כוונתי בסידור ההקדמות שרבים טועים בו, וכל אחד ואחד בונה במה לעצמו, והוא משום שהאר"י ז"ל והרח"ו לא סדרו בעצמם, ועל כן הכרחתי לבאר יסודותי בפירוש עשר ספירות שרובם טועים בו מאד, ובפירוש ובסידור פרצופי א"ק שרובם טעו בו הרבה, ואחר אבאר סדר פרצופי האצילות ועליות המדרגות כהלכתם, אז אבאר את ספר נהר שלום שהוא נדפס בסתירות גדולות מסבה שהדפיסו אותו שלא מדעת הרש"ש ז"ל, ונתחברו דברים שאמר בילדותו ומתברר שחזר מהם לעת זקנותו, ולולא היה מחברם בעצמו ודאי הגיה מה שצריך, אמנם נודע הדבר שהוא לא חיבר אלא אחרים גנבו והדפיסו אותו בשעה שלא היה בביתו, והי' מצטער על זה כנודע. וראיתי פירושים נדפסים לתרץ את דבריו, אשר דבריהם מעידים עליהם שלא ירדו אפי' לתחילת דעתו של הרש"ש ז"ל, חוץ מספר אחד 'תורת חכם' המשיג למקצתו, אמנם לא ירד להיישיר הדברים. ובע"ה יתפרש כל זה לנכון.
אמנם שיטת הרש"ש ז"ל הוא כנגד כל המחברים עד היום, ועל כן לא יכולתי לישא וליתן בדבריו האמיתיים בטרם אני מראה יסודותיו האמיתיים בלימוד העץ חיים, אשר בע"ה אגלה אותם אי"ה בימים הבאים.
והנה אחבר גם כן מראה מקומות על כל דברי שבפנים מסבירות ופנים מאירות, כי לא הוספתי שום מובן על הכתוב ומפורש בשמונה שערים ובעץ חיים ובמבוא שערים, וגם מספר חפצי בה להרח"ו ז"ל קבלתי איזה דברים, ומשאר כתבי האר"י לא קבלתי ליסודותי כלום וכלום, מיראתי על טהרת בעליהם עליהם. ואין צריך לומר מקבלת הראשונים והגאונים וכל זולתו אשר כמעט שלא ראיתי אותם כלל. ומה שהבאתי הרמב"ן ז"ל בפירושו על ספר יצירה, לא הבאתי ליסוד החכמה, אלא ליסוד הטהרה מגשמיות, שגם הרח"ו מביא אותו לענין זה, כי כן הרמב"ם הבאתי לענין זה, והגם שאינו מקובל כלל.
ומצאתי לנחוץ להאריך בזה, כדי להכות להם את שיניהם וגסות רוחם ברוב עם-הארצות שלהם, שמדמים את עצמם לגדולים כקוף בפני אדם. אמנם לא בהרמת יד, אך בהשכל ודעת, ודברי חכמים בנחת נשמעים (קהלת ט, יז). ובעזרת ה' אחבר מראה מקומות גם כן כדי שתוכלו להוכיחם.
וכעת אני טרוד לסדר הקדמת הספר, ולאחר מכן אסדר מראה מקומות ומפתחות הענינים וראשי תבות, ומרוב טרדותי בדברים ההם מאריכים לי הזמן, ומה עוד שהמה מלאכת בלתי רגילות לי, ועל כן נדחים מיום ליום בעצלות גדול.
ומהספר עמק המלך שקרה להר' משה ברוך נ"י לקנותו בעד שני פונט. הגם שהוא מציאה גדולה להיותו זמן רב מן יקרי המציאות, אמנם הכסף שוה הרבה בימנו אלה, וכבר בקשתי לו להודיעני את הדין וחשבון בפרטיות מההוצאות בפרטיות בשמות הכלים שקונה, ובענין התיקון וכדומה, וכן ההכנסות מכל יום ביחוד שיודיעני זה בכל שבוע ושבוע, וכנראה שעדיין לא הגיע מכתבי לידו.
ומענין בית הכנסת החדש, אני נהנה, ורציתי לשמוע עוד מה נעשה בדבר בית הכנסת השני שקוו לעשות בעיר עתיקה.
ואדרוש בשלומכם לעד.
יהודה ליב