תוכן

מיום ב' אייר תרפ"ז – לתלמידים
בעזהש"י ב' אייר תרפ"ז לאנדאן יע"א
כבוד התלמידים ה' עליהם יחי'
אתמול השגתי השני מאות פתיחות, והיום מכתבכם. וכולכם באחת, שמכתבי הם בקיצור, וכשאני לעצמי הארכתי בו הרבה, דעל כן לזמן צריכים, דכן טבע כל דבר גדול להיות מושכל בהמשך הזמן.
מה שכתב הרב יודא צבי נ"י שלפיכך לא הבין, להיות מכתבי כראשי תיבות. נראה שעדיין הוא אינו יודע - שאינו יודע, כי באמת שהוא סופי תיבות, ולא ראשי תבות, כי בכל יום ויום אני מקוה לה' שיגמור בעדינו, שאין אנו בני חורין להפטר ממנו יתברך.
ומה שכתב על זה שכתבתי שיהי' להם לפלא דלאחר שיזכו לכל הכתוב אז יוצרכו לקבל אורו יתברך על ידי וכו', ואמר שאין זאת לפלא אצלו כלל וכו', היינו משום שלא הבין כתבי, כפי שמודה בעצמו, ואיך יבין את הפלא שאמרתי. אבל אני אומר שגם בעיני הוא פלא, ויהי נא בעל נסיון ויבחנו דברי.
ומה שכתב בענין להתאזרח בארץ, הנני מסכים. גם טוב עלי המעשה להנות מזכות אבות, כי ברית אבות לא תמו, ומעשה רב.
ובענין סדר נסיעתי עדיין לא חשבתי בזה, ובטח אודיע בעיתו בע"ה.
גם את החוזה מעסק האטא [-מכונית] קיבלתי מה"ר משה ברוך נ"י. ואברך אותו במזל טוב לרגלי קבלת הסמיכה לרבנות ו"יצר סמוך תציר שלום". ורציתי שיודיעני דו"ח כללי מהרווחים בכל שכונה, גם כל המקרים בפרטות בקנית כלים חדשים וכדומה, וכנראה מסתימת הדברים אשר ה' לייביל עדיין הוא הנהג. אמנם אם יהי' נחוץ לקבל נהג אחר טוב הי' ליקח את ה' אריה שהי' נהג באוטא הקטן שקניתי ממנו, שהוא הטוב שבגויים אם לא נתקלקל עוד, ומי יודע? ובכלל יש לי נייחא דרוחא מזה, יתן ה' שיוכל לשלם החובות וגם המותר אל ה' לייביל בנקל ובהרחבה, ויודיעני מכל זה בעיתו.
ומענין בית הכנסת שהשיגו, יהי' להצלחה. ומענין בית הכנסת השני בעיר העתיקה המקוה, מה טוב ה' [אולי צ"ל הי'] שיגמור זה.
ולמה לא הודיע לי יודא צבי נ"י כלל מענין עסק הרבנות לחסידי ירושלים שכתב לי לפני הפסח.
גם מכתבי הר' לוי יצחק קבלתי. ומה שכתב בפירוש מכתבי, ש'דרור' בגימטריא 'קודש'. הוה ליה למימר בהיפך, שקודש בגימטריא דרור. ומה שכתב שרוצה לדעת אימתי אשוב לביתי. ואני רוצה לדעת אם כבר הוא מוכן לקבלני ולהנות ממני, ובעזרת השם אודיע זאת מצידי בעתו.

גם מכתב הר' דוד נ"י קבלתי. ומה שכתב חוץ מיכיר ויקיר שלא יוכל לכלכל כדבעי, ידע שהוא קוטב כל מכתבי, ואם אינו מבין את זה אי אפשר לו כלל לרדת לעומק הדברים.
ואיתא ברש"י ז"ל בפרשת חיי שרה "בת ק' כבת כ' לעונשין", וכולם בפני חוה כקוף בפני אדם, וזהו רמזים בעלמא. אמנם בפשיטות הכ' מתחלפת בק' להיותם ממבטא אחד גיכק, ועל כן "הבן יקיר לי", יוכל להתפרש שהבן מוקיר לאבא, או הבן מכיר אביו, כי באמת הם מבטא אחד, דהמוקיר מכיר, והמכיר מוקיר, בלי הכרע כלל.
ונודע בשם הבעל שם טוב סימן מובהק לידע כמה הקב"ה משתעשע עמו, להסתכל בלב עצמו כמה הוא משתעשע עם הקב"ה, וכך כל הענינים בסוד "ה' צלך" (תהלים קכא, ה). ועל כן מי שמרגיש עדיין איזה הבחן בין מוקיר למכיר, הרי עדיין ליחוד לב צריך, להיותם מצד הקב"ה אחד ממש. והוא ענין עמוק, שהקב"ה באמת שורה בלב כל איש מישראל, וזהו מצידו יתברך, ועל כן מה האדם חסר, רק לדעת את זאת, והידיעה מתחלת והידיעה גומרת. וזה סוד "ה' צלך" הנ"ל.
ומה ששאלת איזה קודם, אם גילוי אליהו או תחיית המתים או שניהם כאחד באים. זה אינו שוה לכל וכמה מדרגות יש בו, וצריך אריכות גדולה להסביר זאת ואכמ"ל.
בנידון הפיטורין ממלמדות, אקוה לה' שיקרבהו לטוב בעזרתו ית'.

מכתב הרב משה יאיר קבלתי. ומה שהי' אצל ר' זלמן הוולין נ"י, יפה עשה. אמנם נראה שגם אתה לא עיינת בהקונטרסים כראוי, דאינך יודע להראות להם שכל דברי הם נמצאים בעץ החיים וממש לא הוספתי אפילו מלה אחת, חוץ מזה שכתבתי בפרוש 'המלכות' בכל מקום שהוא, הוא ענין הרצון לקבל, והרי דבר זה מוסכם מכלל כתבי האר"י בלי צורך לפרש איפה. בזוהר ובתיקונים, מובא זאת בפירוש. וחוץ מזה אינו [אולי צ"ל איני] יודע שום שינוי לשון.
ומה שדימה ספרי לעמק המלך. הנה ראיתיו פה בפעם הראשונה, ובשבוע העברה כתבתי ממנו. אמנם ספר זה כל יסודותיו מחודשים, והמה מסודרים על קבלת הגאונים, שמתחיל בצמצום א', ואחר כך עולם המלבוש, ואחר כך אויר קדמון, ואחר כך טהירו, ואחר כך אצילות, אלא שענינים האלו הוא ממלא בסדרים של האר"י ז"ל, ובאמת שאין להם דמיון כלל, כי האר"י ז"ל לא דיבר יותר אלא מקו וצמצום, ואחר כך א"ק, עקודים, נקודים, ואצילות. כמו שמובא בשמונה שערים ובכל כתבי האר"י.
ו'לימודי האצילות' המיוחס להאר"י, אינם כלל מהאר"י, זולת איזה קיצור מספר עמק המלך גופי', ועל כן ספר זה לא מצא חן בעיני המקובלים הנמשכים אחר האר"י ז"ל .
והנה כתבתי לך שתלמוד מקודם את הקונטרס עד שתוכל לומר לכל אחד ואחד ולהראות לו עם הארצות שלו על פניו, כי תוכל באמת למצוא כל דבר בעץ החיים ובשמונה שערים, ומכל שכן אם תעיין היטב בענף ג' ובענף ד' ה' בפנים מאירות, כי בענף ג' מפורש האור חוזר, ובענף ד' הד' בחינות דאור ישר, ובענף ה' ו' מבוארים ענין הזדככות של המסך שעל ידו נעשה הסתלקות דאור חוזר, ותוכל להוכיח לכל מי שמחויב לשמוע מה שמדבר, ואם תעשה כן ודאי שתנצח אותם.
והנה בין הספרים שלי נמצא הספר חפצי בה להרח"ו, הכרוך יחד עם ספר הקבלה מחכם מסעוד שנתן לי במתנה, ואני צריך אותו מאד, ועל כן אבקש לשלחו לי תיכף ומיד בהקדם האפשרי, שנחוץ לי מאד.
יהודה ליב