תוכן

ב"ה פורים תשי"ח פה מנשסתר יע"א - שלום וכט"ס לידידי מוה"ר ... הי"ו
לנכון השגתי את יוד פונט ​לפורים, וזהו מחצית השקל עשרים גרה הוא השקל, ומחצית הוא עשרה. ובזהר הק' (כי תשא אות ד) כתוב שמחצית השקל נקרא י', שהוא אבנא למשקל בה תרומה לה'.
ויש לפרש את דברי הזהר הקדוש: שענין מחצית השקל הוא, כי בזמן שהאדם מתחיל לשקול בדעתו איך ישוב לה' בזמן שיודע בעצמו שיש לו הרבה עוונות ופשעים, על זה בא הזהר הק' ואומר שהאדם צריך לדעת שהוא תמיד בבחינת מחצה על מחצה, היינו מחצה זכויות ומחצה עוונות, ויש לו תמיד הבחירה להכריע לכף זכות. כמו שאמרו רז"ל: "לעולם יראה אדם עצמו מחצה חייב ומחצה זכאי. עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות" וכו'.
והטעם יש לפרש כמו שאמרו רז"ל: "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו". וזהו מטעם כי אם לא יתנו לו יצר הרע יותר גדול כבר לא תהיה לו בחירה, מטעם שאם הטוב יותר גדול מהרע כבר אין לו בחירה, כי ענין בחירה הוא דוקא בזמן ששניהם שוים והוא מכריע.
ובזה תבין מה שאמרו רז"ל: "לעתיד לבוא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו בפני הצדיקים ובפני הרשעים. צדיקים נדמה להם כהר גבוה ורשעים נדמה להם כחוט השערה". ויש להבין עם מי האמת? היינו מהי מידתו של היצר הרע? אלא כמו שפירשתי, שאצל רשעים שיש להם מעט זכויות אזי היצר הרע שלהם אינו כל כך גדול, אלא 'כחוט השערה', כי בכדי שיהיה 'מחצה על מחצה', כאשר יש מיעוט טוב אזי מוכרח להיות מיעוט רע; וצדיקים שיש להם הרבה זכויות - אזי גם היצר הרע שלהם מוכרח להיות גדול, לכן אצל הצדיקים היצר הרע הוא 'הר גבוה'.
ובזה תבין קושית העולם שמקשים על הפסוק: "בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו" - נמצא לפי זה שהקב"ה לקח ממנו את הבחירה על ידי זה שהכביד את לבו?
ולפי מה שפרשתי אזי יוצא להיפך: כי על ידי זה שהקב"ה הכביד את לבו יש לו מקום לעשות עוד פעם את הענין של בחירה. כי בזמן שפרעה אמר: "ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים", נמצא שכבר הכריע לכף זכות והוא כולו טוב וכבר אין לו עוד מה לעשות. לכן כנגד הטוב שלו הוצרך הקב"ה להגדיל את היצר הרע, כמו שאמרו רז"ל: "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו", לכן כשהקב"ה הכביד את לבו אזי כבר היה לו עוד פעם מקום לעשות בחירה.
ונזכה לקבל מה' שתי מנות, רפואות וישועות. מאת ידידו המאחל לו ולמשפחתו כל טוב ברוך שלום הלוי אשלג