תוכן

ב"ה י"ג מרחשוון תשי"ז פה מנשסתר יע"א - שלום וכטו"ס לכבוד ידידי מוה"ר ... נ"י
בתשובה למכתבך מיום ג' מרחשוון. על שאלתך הראשונה, בקשר לזה שאתה צריך לעמוד על המשמר לעורר את האהבה בלב החברים ודבר זה לא מתקבל על לבך לדבר הגון.
דוקא זה אני רואה בגללך [- בשבילך] דבר נחוץ, כידוע לך מה שאמר אאמו"ר זצ"ל שמבין אדם לחברו לומדים איך להתנהג בבחינת בין אדם למקום. כי אור העליון הוא בבחינת מנוחה המוחלטת, וצריכים תמיד לעורר את האהבה עד שתחפץ אהבת כלולותינו. היינו, שמראים לך מן השמים שבדרך זו אתה צריך תמיד לעורר את אהבת שמו ית', כי כולם מחכים לאתערותא דילך, היינו, כמו שאתה רואה שבאהבת חברים יש לך הזכות, כפי שאתה רואה - היינו כפי שמראים לך מן השמים - שאתה המעורר (והגם שלפי האמת אינו מוכרח להיות כך, כי אם תשאל את החברים עוד לא ברור לי שהם מסכימים עמך, היינו עם רְאִיותיך, שרק אתה חושק בהם ולא להיפך וד"ל) וזה ענין "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות", היינו מצד הדין-ודברים אתה מוכרח לדון רק כפי ראיותיך - לכן בזה האופן מראים לך מהשמים שאתה צריך לעורר בכל פעם את אהבת ה'.
ואתה צריך לעמוד תמיד על המשמר "כל היום וכל הלילה", היינו בין בזמן שאתה מרגיש בחינת יום ובין שאתה מרגיש בחינת לילה, כי אנו אומרים להשי"ת: "כי לך יום אף לך לילה", שגם הלילה, היינו חשכת הלילה גם כן באה מצד השי"ת לטובת האדם, כמו שכתוב: "יום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחוה דעת" (עיין בהסולם הקדסה"ז אות קמ ויהיה לך למשיב נפש).
היוצא מזה, שעליך לעורר לב החברים "עד שתהא השלהבת עולה מאליה", כמו שאמרו חז"ל על "בהעלותך את הנרות", ועל ידי זה תזכה לעורר את אהבת המקום ב"ה עלינו.
ועל שאלתך השניה, שאתה מוכרח תמיד לעורר את לב התלמידים, ומצדם, אחר שכבר זכו לראות את חשיבות הלימוד וכו' מכל מקום אין מכבדים את השיעורים. זהו גם כן לזכותך. היינו שאתה צריך לדון בעצמך: הלא השי"ת נתן לך כמה פעמים את התקרבותו אליך, היינו שכבר כמה פעמים הרגשת שאין לך דאגה אחרת בעולם רק שתישאר דבוק בו ית' לנצחיות, כי אפילו בעבדות הכי פשוטה גם כן אין אתה ראוי להיות משמש את המלך, כי איזה יחוס יש בך יותר מבני גילך?! ועם כל זה אתה מחכה שהשי"ת יעורר אותך לעבודה, היינו לכשתהיה לך התעוררות ממרום אז תתחיל בלימוד השיעורים. היינו, כמו שאתה מוכרח לעורר את התלמידים, כמו כן אתה אומר שהקב"ה צריך לעורר אותך, שאם הקב"ה יתן לך גִישְׁמַאק [- טעם/תענוג] אזי אתה מוכן לעבודה, ומטרם זה אין אתה מסוגל וכו' - אז מראים לך מהשמים באיזו צורה ובאיזו פחיתות ושפלות אתה מסתכל על התלמידים. וד"ל.
ועל השאלה השלישית, שמחזיקים את המפלגה בהפלגות יוצאות מהכלל. - כי כן דרך העולם, כשיש פחד שהתינוק יצא יחידי בלילה אומרים לו שיש דוב ושאר חיות רעות בחוץ, כי אחרת אין התינוק מסוגל להבין, היינו שאם יתנו לו להבין את האמת שאין הארי והדוב בחוץ רק פשוט לטובת התינוק הוא שילך לישון וכו' והעיקר שישאר בבית - אין התינוק מסוגל לקבל בחינת אמת. לכן תדע אחי, כי בכדי לקבל את דרך האמת ודבר אמת של אאמו"ר זצ"ל, אין כעת הרבה אנשים שיהיו מסוגלים לשמוע דבר אמת, כי רק הרבה ילדים אתה רואה.
ומה אני אוכל לומר לך בזמן שאתה נמצא בבית התינוקות ואתה מתפעל מהם, שאתה כותב לי שהילדים הם עליזים ושמחים - כי כן דרך התינוק שיהיה עליז ושמח. וידוע הכלל שאין מתחשבים בתינוק בזמן שהוא בוכה ובזמן שהוא שמח, מטעם כי כל התפעלותו והרגשתו וחסרונו הם רק על דברים של מה בכך. ובזמן שאתה רואה שהתינוק בוכה בזמן התפילה אתה מתפעל, וכן בזמן שהוא שמח ורוקד אתה מתפעל וכותב שאתה מקנא בילדים איך שהם עליזים ורוקדים - ומה אתה רוצה, להיות בחזרה בחינת תינוק?! תדע לך אחי כי כבר עבר לך זמן הילדות, כי טרם שנכנסת לחדר של אאמו"ר זצ"ל היית רוקד כמותם, וד"ל.
ויהיה ה' בעזרנו להושיע בגשמיות וברוחניות. ידידך ברוך שלום הלוי אשלג באאמו"ר זצקלה"ה