תוכן

ב"ה מוצש"ק וישלח תשט"ז - העתקה ממכתב ששלח אדמו"ר לאחד מתלמידיו, ובו תשובה שהשיב לת"ח מאנטוורפן, בלגיה. ששאל:
איך אפשר שיעקב היה אוהב את רחל יותר מלאה בשביל שהיתה יפת תואר וכו', הלא ידוע מאמר חז"ל "הנושא אשה לשם נוי" וכו'?
תשובה: התורה מלמדת אותנו דרכי ה'. שיש ב' בחינות בעבודה: א) בחי' חכמה ב) בחי' חסדים. חכמה נק' בחי' ראיה ובחי' ידיעה ונק' עלמא דאתגליא. ויש בחי' עלמא דאתכסיא, הנקרא בחי' לאה, שה"ס "עיני לאה רכות", שהוא בחי' חסדים ובחי' אמונה למעלה מהדעת.
וזה ענין יעקב עם לבן. יעקב נקרא העובד השי"ת, ולבן נק' הקב"ה שהוא המאציל )שהאר"י הק' בעץ חיים שער עקודים מפרש שלבן נקרא לובן העליון, שהוא המאציל), ויש לו שתי בנות, היינו שתי מדרגות: בחי' לאה נקרא עלמא דאתכסיא, ורחל נקרא עלמא דאתגליא.
והנה מטרת הבריאה, להיטיב לנבראיו, הוא על בחי' עלמא דאתגליא. ועלמא דאתכסיא נקרא בחי' לאה, שזה נק' אור הדבקות.
"ויאהב יעקב את רחל", היינו שחשק להמשיך את האור של מטרת הבריאה. אבל לבן אמר שמקודם הוא צריך לקבל את בחי' לאה, שה"ס אור הדבקות הנק' אור דחסדים.
"וירא ה' כי שנואה לאה", היינו שלא היתה נחה דעתו דיעקב מלאה. אז השי"ת נתן לו פריה ורביה דוקא מלאה, היינו שהראה לו שדוקא על ידי אור הדבקות זוכין לפריה ורביה בתורה ועבודה.
אבל יחד עם זה צריכים תיקון רחל גם כן, היינו להמשיך את האור דמטרת הבריאה, הנבחן לבחי' חכמה. ובשביל זה אמרה לו רחל: "הבה לי בנים ואם אין מתה אנכי", היינו שיעקב צריך לראות להכין את כל התיקונים הנדרשים לבחי' רחל, שיהיה לו בחי' פריה ורביה גם במדרגת עלמא דאתגליא, כי אם לא יהיה לו פריה ורביה אז לא יהיה לו שום חיות בעבודה זו ואז יהיה מוכרח לעזוב את המדרגה הזו, וזה נבחן "אם אין מתה אנכי". היינו שהיה צריך להמשיך בחי' חסדים לתוך בחי' חכמה.
וזה ענין "ויזכור אלקים את רחל", ודרשו רז"ל: 'את' היינו בזכות לאה. פירוש הדברים: על ידי זה שהמשיך בחי' חסדים לתוך החכמה. זאת אומרת על יסוד של חסדים יכולים להמשיך בחי' עלמא דאתגליא.
וה' יעזור לנו שנזכה ללכת בדרכי ה' באמונה.