חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אגרת יד'

תוכן

מיום י' שבט תרפ"ה – לר' יהודה צבי ברנדוויין
ב"ה יום ועש"ק בא י' לחודש שבט תרפ"ה וורשה יע"א
לכבוד הקשור במוסרות לבי יהודה צבי נ"י
קבלתי דבריך. ובענין נסיעת משה מרדכי נ"י, הנני להודיעך שבע"ה אביאהו עמי יחד ירושלימה, וכמדומה לי שאעשה לו ויזא לביירוט [-בירות], ומשם לירושלים ברשיון של עצמו, כי אין לי דרך אחר כעת, וכבר הודעתי כזה במכתב הקודם לבני ביתי שיחי'.
ובענין דברי תורה שתדרוש ממני, הי' לך לכתוב מה חסר לך בלעדם, כי את הכל תקבל באהבה. הן אמת שכן דרך האמת, אמנם צריך להרגיש את האהבה, ואינה מורגשת אלא במקום חסרון, שזה ענין 'כל המצטער עצמו עם הצבור זוכה ורואה בנחמת צבור' (תענית יא, א), ו'במדה שאדם מודד מודדין לו' (סוטה ח, ב). וכבר שמעת הרבה שכל טוב אתערותא דלתתא אינו נוהג אלא בהשכלתו להרגיש החסרון כמו שהוא ערוך לפנינו מהשי"ת, שזה סוד "תפילה עושה מחצה" (ויקרא רבה י, ה), כי כל עוד שאינו מרגיש חסרון המחצה, כלומר החלק הנחלק מכל, והחלק אינו מרגיש כראוי, אינו מסוגל כלל לדביקות השלם, כי יתרון יחשב לו, והאדם לא ישמור ולא יקיים שום דבר שאין בו צורך.
והשמיענו חז"ל אשר יש סגולה להרגשה זו בכח התפילה, וכשיתמיד להתפלל ולחשוק לדבקה בו בתמידיות, הרי התפילה מסוגלת לעשות מחצה, כלומר שיכיר שמחצה הוא, וכשיתרבו הניצוצין ויבלעו באברים, ודאי יזכה לישועה השלימה ויודבק החלק בכל לנצחיות.
וזה סוד "אין בין מים עליונים לתחתונים אלא כמלא נימא" (זוהר פנחס אות רא). פירוש, על דרך שאמרו ז"ל (גיטין ו, ב) "נימא מצא לה באותו מקום", בסוד 'כהררים התלוים בשערה' (חגיגה י, ב), כי נימא זו למילוא הוא צריך, שזהו סיבת התחלקות מים תחתונים מעליונים, ודו"ק.
וזה סוד הכתוב (שמות כח, לב) "והי' פי ראשו בתוכו". פירוש, כל עוד שלא נפתח הסתום, דהיינו פה שבראש, הרי הוא ניזון דרך טבורו, והסתום מחויב להיות פתוח, ונמצא פי ראשו בתוכו.
"שפה יהיה לפיו סביב", פירוש, שלא יהי' מסתפק במועט, כי אם חלקינו נתיר חלק מזבח מי יתיר, ועל כן ירגיש הכובד שבראש, והרגשה זו יסבב לו שפה לפיו, כי ירבה בשפיכת לבו למרום לטהר השפה תתאה, שזה שיעור הכתוב שפה יהי' לפיו סביב.
"מעשה ארג", פירוש, שניצוצי ההשתוקקות מתקבצין יד על יד ומתחברין יחד כמעשה ארג.
"כפי תחרא יהי' לו", פירוש, אלו הסבות המסבבות הרגש הכאב ושפיכת הלב, לא יבטלו כלל, אלא מתקבצין יחד ונעשין בבחינת פה על דרך שאמרו ז"ל (יומא פו, ב) "זדונות נעשו לו כזכיות", ואם כן יש לו שתי פיות. והבן ש'תחרא' בלשון תרגום 'סביב' ומלשון 'סחורה', דהיינו הפנים הוא פרצוף שלם והאחוריים הוא פרצוף שלם. ואם זוכה לזה ויקנה הפי תחרא, אזי להוי האי גברא באבטחותא אשר 'לא יקרע', כי ינון שמו לנצח נצחים. ודו"ק ותשכח, שזה סוד "בארצם ירשו משנה" (ע"פ ישעיה סא, ז).
ועמקות גדול יש בדברי אלו, ואין בי כח עכשיו לפרשו. אמנם אם תבין את דברי, תזכה בטח ליעול וליפוק בלא בר, וכמו שסיים הכתוב "ונשמע קולו בבאו אל הקדש ובצאתו וכו'", אכי"ר.
ובכלל אינך מבין כלל סגולת התורה והשגתה, ואם היית מבין ודאי מסרת נפשך עליו, והיית זוכה בה. והנך רואה הכתוב (משלי ו, כג) "נר מצוה ותורה אור", אם יהי' לך מלא ביתך נרות ולא יהי' לך אור, הלא יתפסו הנרות מקום בכדי. ומלת תורה הוא מלשון הוראה ומלשון מראה וראיה, דהיינו, הכרה השלמה שאינה מנחת אחריה נימא. יתן ה' שתבין מהיום את דברי.
יהודה ליב
עוד זאת אבקש ממך להתאמץ ביתר עוז באהבת חבירים להמציא המצאות המסוגלות להרבות אהבה בין החבירים ולבטל מאתכם תאוות מושגי הגוף, כי זהו המטיל שנאה, ובין עושי נחת רוח ליוצרם לא יצויר שום קנאה שנאה, ואדרבה רחמנות ואהבה יתירה יש ביניהם, והדברים פשוטים.
וכזה כתבתי למשהל ודוד ומשה ברוך נ"י. וכל אחד ואחד יראה המכתב איש לרעהו, כי הדברים נאמרים מאחד לאחד, ותורה אחת יהי' לכם בשעבוד הגוף וקדושת נפש, ולא לשנות ח"ו כמנהג בעלי הגוף, וראוי לכם לשמוע מהיום ולהלאה את דברי כי חייכם ואורך ימיכם הוא, ולא לטובתי אני דורש, ומה יעשה המצביא המצוין בעת שבני הצבא ישנו את הוראותיו אליהם.
הנ"ל