תוכן

ח"י למב"י תשט"ו
שלום וכטו"ס לידידי העומדים על משמרתם מול העננים והצללים שהם כעת מול עם ה', שאחרי ההסתרה הגדולה שירדה לעולם בזמנינו זה יתנוצץ עוד זיק אור ה' בלבבם, מה שרכשו מאאמו"ר זצ"ל, שיודעים לשמור על נקודת לבבם ועומדים ומחכים לתשועת עולמים, ה"ה מוה"ר... שיחי' ומוה"ר ... שיחי'
הנני להוסיף כמה מילים בקשר לשיחה של "שיחת חולין" שהתקיימה ביום א' לחודש זיו. שהקשית קושיה עצומה, למה לנו בעולמנו זה כל הדברים החילונים ]- מלשון חולין[ היינו היגיעה והיסורים - אם השי"ת רצה להיטיב לנבראיו בדברים של קדושה, שהנבראים ירגישו טוב טעם ועונג בדבקות ה', החולין הזה למה לי? לפי דעתך היה מספיק עבור הנבראים רק קדושה לבד, ובשביל מה כל מערכת הקליפות, איזה רווחים ואיזו נחת רוח ותועלת מביא זה לבורא ית', אם אנחנו מאמינים שהוא בעצמו ברא את כל המפעל הזה?
ואמרת, שרק למעלה מהדעת יכולים לקבל את הענינים האלו. וגם דעתי נוטה שכל הדברים הרוחניים שמקבלים למעלה מהדעת, זוכים אחר כך להתפשטות דעת ה' לתוך האברים בהלבשה גמורה, כמו שכתוב: "והריקותי לכם ברכה עד בלי די" וגו'.
אבל בדרך הלימוד גם כן אפשר להבין בטעם וסברה כדרך התורה. ועיין בזהר )תזריע אות קה) במאמר "שיש יתרון לחכמה על הסכלות" ובהסולם שם מבואר: שהגם שישנם הרבה דברים בעולם, מכל מקום אם אין במה להאחז אין שום מושג והרגשה בכל הדברים הנפלאים שישנם בעולמנו זה. זאת אומרת שאם אין לנו כלים אין אנו יכולים להשיג את הדברים הפשוטים ביותר שאנחנו מרגישים בהם את טעם הערבות והמתיקות והנעימות, ורק אחרי שיש לנו את הכלים המתאימים שנקראים רצונות לקבלת המילויים הטובים רק אז אפשר להשיגם. ואי אפשר לנו לומר שאנחנו היינו יכולים לקבל ולהשיג את הדברים בלי התשוקה אליהם.
ונמשיל משל: זה ידוע שיש תענוג בתשוקה. ז"א שיש תענוג בתשוקה לדבר ויש תענוג בהשגת הדבר. ושיעור התענוג בתשוקה תלוי בשיעור היסורים שיהיו לו אם לא ישיג את הדבר, היינו שאם הוא מרגיש שאם לא ישיג את הדבר תהיה לו אכזבה בחייו, אזי התענוג מתלבש בשיעורי זמן של התשוקה והגעגועים.
וניקח לדוגמא דבר יותר פשוט. מי ששותה מים להשקיט צמאונו, אזי המים נאחזים בגדלות הכלי, ז"א בשיעור היסורים של צמאונו, שודאי אם נשאל לאדם בשעת שתית המים אם הוא שבע־רצון מן יסורי הצמאון שעי"ז יש לו עכשיו תענוג מרובה מהמים, בטח שיגיד כן. ואעפ"כ אם נייעץ לאדם: אם רוצה אתה להנות מהמים, תאכל דברים מלוחים ואל תשתה חצי יום עד ששיעור הצימאון יעלה למדה שאחר כך תהנה מהשתיה, אז בטח הוא יאמר "לא הן ולא שכרן". וכמו כן אם לא היה לנו את הכלים ...
וענין רבי עקיבא שאמר: "כל ימי הייתי מצטער וכו' מתי יבוא לידי ואקיימנו" ... (חסר סיום המכתב)