כריתת הברית
ומבשרי אחזה אלקי, דהיינו היסוד דזכר שנהפך מעצמות לבשר.. ובשר הזה הוא צרורא דחיי בסוד אנקת"ם, גם בשר הזה מכונה בשם אברך: בסו"ה ויקראו לפניו אברך, שפירשו ז"ל אב בחכמה ורך בשנים. כי להיותו ממקורו בבחי' עצמות גמור.. דהיינו מטרם שלקח ממנו הצלע, ע"כ נקרא אב. כלומר,
אב בחכמה: שה"ס או"א הפנימיים. אמנם עתה אחר שנלקח ממנו הצלע, ולא נשאר בו אלא הבשר הסגור שהוא רך (ולא עצמות), ע"כ נק'
רך בשנים: כי לא יוכל לשנן החכמה כמו או"א הפנימים, כי כבר עזב או"א ודבק באשתו