חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אבן מאסו הבונים

אבן מאסו הבונים
ויום הרביעי, שהוא מלכות דדוד, הוא יום שנמאס אל הבונים, כמו שכתוב אבן מאסו הבונים וגו', וכן כתוב בני אמי נחרו בי. פירוש, אבן הוא שם המלכות בקטנותה, הבונים הם הצדיקים המתקנים את המלכות, ובונים פרצופה שתהיה ראויה לזווג עם ז"א. ואומר הכתוב שמתחילה היתה מלכות דדוד נמאס אל הבונים, והוא מטעם ... שהרי מאור הזה, דהיינו המלכות, מיעטה את עצמה והאור שלה, והקליפות נתקנו במקומן. ומתוך זה שנתנה מקום ליציאת הקליפות ושליטתן, היתה נמאסת מתחילה בעיני הצדיקים הבונים אותה. אלא אח"כ אחר שנתקנה בבנין פב"פ עם הז"א, נאמר עליה, היתה לראש פינה.