תוכן

"לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן, גדולה וקטנה. לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה. אבן שלמה וצדק יהיה לך, איפה שלמה וצדק יהיה לך". (דברים כה, יג-טו)
אבן נקר' בחינת אמונה (שהיא אבנא למישקל בה), שהיא בחינת קטנה, שהיא למעלה מהדעת. אבל יחד עם זה אז תגיד, שיש לך אבן גדולה, היינו שיש לך דעת, היינו שכבר מה שאתה עושה, אינו דומה לכל העולם, אלא שיש לך בסיס חזק, שהוא בחי' גדלות ולא קטנות, היינו בלי בסיס ואבן שלמה.
אלא שצריך להיות אבן קטנה - אבל שתהיה שלמה, היינו שיספיק לקיום כל התורה ומצוות על סמך האבן הקטנה, ורק אז נקראת שלמה. אבל אם היא קטנה ומחייבת לך לעשות רק מעשים קטנים, אין זה נק' אבן שלמה.
ואיפה גדולה ואיפה קטנה, שאם יש לו בסיס קטן - אזי נחשב לגבי עצמו לבחי' קטן. אבל בזמן שיש לו אבן גדולה, שיש לו בסיס גדול - אז מחשיב את עצמו לגדול, ז"א שהוא גדול. ואיפה שלמה נקרא בזמן שזוכה להשגחה פרטית.